מדי פעם אחד מעוברי האורח מנסה לגרור אותי לענייני פוליטיקה. "מה אתה אומר על המצב?", הם שואלים. "לא אומר", אני עונה לכל אחד ואחד מהם ומוסיף, "אני עכשיו מביט על האופק, אתה יכול לזוז? אתה מסתיר לי". מהשאלה הבאה, "מה יהיה?", אני כבר מתעלם.
בזווית העין אני רואה את "המשיגנע" מתקרבת לכיווני. "המשיגנע" היא אישה זקנה, נראית אנורקסית. רזה־רזה־רזה, קשה לתאר, ממש שלד. לבושה שמלה מסמורטטת, מדברת עם עצמה וצועקת על מישהו שלא בסביבתה. ביד אחת היא אוחזת את רצועת הכלב הפצפון שלה וביד השנייה עושה תנועות כאילו היא מתווכחת עם מישהו.
ראש הממשלה - שהוא אבי הפילוג, השסע והביזוי - נותן להמוני בית ישראל הבטחה שהוא יעשה את הבלתי ניתן לעשייה ויאחד את עם ישראל, יביא אותו אל ימים של שקט, שלווה וביטחון, רק אם יחסכו ממנו את ההגעה שלוש־ארבע פעמים בשבוע לבית המשפט שבו אמור להיגזר דינו ולהיקבע אם הוא אשם או זכאי.
ביבי והלהקה טוענים זה שנים שהתביעה נגדו קורסת. אם אכן היא קורסת, נתניהו לא צריך חנינה. עוד מאמץ קטן, עוד כמה חודשים של דיונים ולאחריהם תגיע ההכרעה. כולנו מאחלים לראש הממשלה שיזוכה ויוכח שהוא חף מפשע. כולנו נשמח שמחה מהולה בעצב אם יתברר בתום המשפט שתפרו לראש הממשלה תיקים.
אם אכן זה יקרה, נשלח את החייטים שתפרו אותם לכלא צלמון: את היועמ"שית שניהלה את ה"עסק" לנווה תרצה ואת עורכי הדין של פרקליטות המדינה לכלא מעשיהו. ועוד לא עשינו חשבון עם כל ראשי מערכת הביטחון, ה"לשעברים" שפגעו בשמו הטוב של המנהיג וממשלתו בגין אחריותם למלחמת 7 באוקטובר. אחרי "הזיכוי המוחלט", גם איתם תבוא המערכת חשבון והם, עם הקפלניסטים, יוכנסו מאחורי סורג ובריח.
"החנינה היא עובדה גמורה. הפרטים כבר סגורים. מועד התשלום הגיע. כמו בסרט 'הסנדק'. אין ארוחות חינם. הדון עוזר לך בסצינה הראשונה. לקראת סוף הסרט אתה מחזיר לו בריבית של מאות אחוזים".
"שני אזרחים התמודדו ב־2021 על תפקיד נשיא.ת המדינה של ישראל. האחת היא מרים פרץ. קונצנזוס לאומי. אמא ששכלה את שני בניה במלחמות ישראל, ומאז האסון שפקד אותה עוסקת בדבר אחד: הרמת המורל הלאומי, אהבת הזולת, כל זולת, ואיחוד הקצוות בעם. אין בארץ דמות המסמלת את הרוח הליכודית יותר ממרים פרץ: מזרחית, מסורתית, ימנית, עממית, מדברת אל כולם בגובה העיניים".
"הדיל נסגר בחדרי חדרים. כשחברי הכנסת של הליכוד בחרו לתפקיד נשיא המדינה את הרצוג - הנמסיס של מצביעי הליכוד - ידעתי שזו הלוואה בשוק האפור. ידעתי שמועד התשלום יגיע. והוא הגיע. ביג טיים הגיע".
"למה הוא קפץ לבקר את עדת המפתח? מה הוא רצה ממנה? מה יש לו להסתיר שהוא דרש להשאיר את הטלפונים מחוץ לחדר? כל אחד מכם רשאי לענות על השאלות האלה בעצמו. הדס קליין נשאלה על ה'ביקור' וענתה: 'להתרשמותי זה לא היה ביקור תמים וידידותי'".
אדוני השופט...
אדוני השופט...