פעם הייתה סיבה טובה לחזור לארץ - היום זו הסיבה היחידה | ניר קיפניס

פעם הכלבה הייתה "רק" סיבה טובה לשוב הביתה מחופשה, אט־אט היא הופכת לסיבה היחידה

ניר קיפניס צילום: ללא
פורטוגל
פורטוגל | צילום: ללא קרדיט
2
גלריה

למדתי משהו במרוצת השנים, הרי זה שהנחיתות בישראל הן הסיבה הטובה ביותר לגדל כלב. אני רואה שחלק מכם מקמט את המצח מול המשפט האחרון, תוהה שמא החמיץ מילה או שיש כאן טעות עריכה, ולא היא. לכן אנסה לדייק: נחיתות בישראל לאחר חופשה בחו"ל הן הסיבה הטובה ביותר לגידול כלבים.

למה דווקא הכלב? כי עם ילד מעל גיל שנתיים וצפונה אפשר לדבר בטלפון, אפשר להסביר שאבא נסע לארץ רחוקה כדי להביא מתנה (שאמא כבר החביאה בארון, שכן בישראל למרות יוקר המחיה, הכל בשקלים ובתשלומים). עם הכלב, להבדיל ממקימי רעש על שתי רגליים, זה כמו לדבר למנורה. הנבחן (או הנבחנית, במקרה המשפחתי שלנו) אינו מסוגל להבין מדוע נעלמת מחייו בפתאומיות שכזו.

נכון שמדובר בחיה מוגבלת מבחינת יכולתה להעריך את טווח הזמן, על כך תעיד כל קבלת פנים עם שובך בשלום מביצוע מטלה ממושכת ומסוכנת כריקון פח הזבל (חמה יותר מקבלת פנים של אם פולנייה לבנה שחזר משנה של טיול במזרח), ועדיין, אצל רוב הכלבים מתפתחים לאחר כמה ימים של היעדרות הבעלים סימני דיכאון שמתבטאים בחוסר רצון לשחק או בירידה בתיאבון.

כלב קטן יכול לשנות חיים גדולים
כלב קטן יכול לשנות חיים גדולים | צילום: FREEPIK

הייתם מצפים שגברת שכבר אינה כה צעירה שהופקדה בזרועותיו של סטודנט צעיר וחתיך תנחר כלפינו בבוז עת נשוב הביתה, נכון? ובכן, הכלבה אך ראתה אותנו והחלה ליילל כאילו שמעה אמבולנס חולף. כן, כאלה הם הכלבים: לא גאונים אפילו בהשוואה לצופי ערוץ... (ימלא כל אחד את המספר שלו. אצלי למשל עולים זיכרונות מיוהאן קרויף ועד לגילי ורמוט), אבל כשמדובר באינטליגנציה רגשית, אפילו איינשטיין הוא כלב לידם.

אני, שכבר שנים עובר ושב פנימה והחו"לה, ידעתי מראש למה לצפות, אבל ההיא שמימיני (בכל כך הרבה מובנים), שלה זו התנסות ראשונה בשיבה לבית שיש בו כלב, התרגשה עד שסלחה לכלבה על השתנה מרוב התרגשות.

הבטנו אחד בעיני השנייה וכלימה כיסתה את פנינו: כמה אנחנו פוסט־טראומתיים, מבלי שנהיה אפילו מאובחנים, אלא רק משום שאנחנו ישראלים. גלגלי המטוס נגעו באדמת ארץ הקודש, הדיילת הודתה לנו על שבחרנו לטוס איתה, ופינתה את מקומה למרוץ היחיד שבו שולטים ישראלים ללא עוררין: זה שבין מקום מושבם ליציאה מהמטוס.

שבנו לעמוד על המשמר פן יעקפו אותנו: בתור לסורק הדרכונים, במידת הקרבה למסוע שהשיב לנו את המזוודות, בתור למונית. בבת אחת נשר מעלינו שבוע נטול מתחים. בבית חיכתה לנו הכלבה, פולטת יללות שבר ופיפי של התרגשות. פעם היא הייתה "רק" סיבה טובה לשוב הביתה מחופשה, אט־אט היא הופכת לסיבה היחידה.

תגיות:
נתב"ג
/
כלבים
/
ישראל
/
פורטוגל
/
ניר קיפניס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף