קרן נויבך: “הלחימה הביאה את כוחות צה"ל עמוק אל תוך שטחי רצועת עזה, והלוחמים הביאו איתם חלקים מהארץ, אם זה עיתונים או ספרים. וחיילים, כדרכם של חיילים, גם השאירו מאחור. מבלי לדעת, הם הותירו לחטופות דרישות שלום יקרות מפז, מהבית. כך היה עם שני גיליונות של ‘מעריב' שהגיעו לידיהן באמצע ינואר 2024. הן קראו אותם בשקיקה".
לירי מספרת בפודקאסט: “קודם כל יושבות וקוראות את זה כמו ספר. הזכירו שם את אביבה, שהיא מספרת כל מיני דברים ונלחמת, אז כזה היינו, ‘וואו, עולם אחר'".
איזה גיליון "מעריב" זה היה? אני מסתקרן. מצאתי דרך לשאול את לירי: “איזה גיליון זה היה? האם זה היה מוסף שבת?". בהתחלה היא לא זכרה איזה גיליון זה היה, זה היה איזה משהו שהמחבלים הביאו, כי הם מצאו את זה זרוק באיזה מקום שם. אמרתי שאשמח אם היא תיזכר, כי אם כן, זו תהיה חוויה מאוד חזקה בשבילי. ואז לירי התאמצה וזכרה: זה היה גיליון "מעריב" של 19 בינואר 2024. 19 בינואר 2024? זה היה יום שישי! מיהרתי למצוא את העיתון. כן, גם המדור שלי הופיע בו.
בין השאר כתבתי במדור קטע על קשיי המפונים, וקטע אחר על סדרה בריטית מצוינת (“אישה מכובדת"). זו סדרת טלוויזיה אקטואלית למצב של נעמה, לירי, אגם וחברותיהן. גם בסדרה מחבלים פלסטינים חוטפים וכולאים אישה יהודייה. ב"פינת השלולית" כתבתי על צפרדע שליבו נצבט כשהוא נזכר בנסיכה. אפילו זה נראה לי עכשיו בעל משמעות שמעבר לשטות.
לרגע אולי הייתי עם אגם, נעמה ולירי שם, דרך המילים בדפוס. כמובן, גם שאר כותבי מוסף "מעריב" הזה היו שם איתן כך, אבל רגש חזק הציף אותי כאשר העליתי בדעתי שאולי התצפיתניות הנסיכיות האלה קראו בשבי דברים שכתבתי. לא יודע איך להסביר, יש לכך הרבה משמעות בשבילי. מעולם לא חשבתי שמילים שאני כותב יגיעו כל כך גבוה.
איפה עומק? איפה משהו בכלל? שום סיכוי לעומק. בזבזו את הפרק על טיפשות. התעצבנתי. עוד ניסו להכניס הומור על השואה. יש כלל: הומור על השואה כן, הומור גרוע על השואה לא. צפיתי בכל הסדרה. הפרקים האחרים בסדר, בגדול עוד סדרה בסוגה “עלילות דפוק ודפוקה". יש הרבה ספרים וסרטים וסדרות כאלה בעולם. יש לזה קהל. כל שנה אני קורא לפחות ב־20 ספרים עבריים חדשים על הנושא הזה.
לא הייתי כותב על הסדרה, אבל אני לא מוכן לסלוח על הפרק עם וילנה. איך אפשר לנסוע עם צוות צילום ושחקנים לליטא ולבזבז הכל על הלצות עלובות? איך אפשר לא לראות את העוצמה שווילנה היהודית יכולה להעניק לפרק בסדרה? היה כבר יותר טוב לעשות טיול שורשים לאמא שנולדה בטבריה.
התרעות פיקוד העורף