אלא שהמערכה רק בתחילתה, ואין לזלזל בנימוקים, בתירוצים ובמיתוסים שמקדמים ראשי המגזר החרדי בניסיון לקבע את המצב הקיים - ולהמשיך לנעול עשרות אלפי צעירים חרדים מדי שנה בקהילות סגורות מאחורי חומות האוטונומיה. לליכוד, שקלטה השבוע את דובר הפלג הירושלמי במרכז המפלגה, אין נימוקים.
לדוברים החרדים שמסנגרים על ההשתמטות דווקא יש ויש. על המתנגדים לחוק ביסמוט ללמוד את השפה, את היריב, או לכל הפחות להיעזר במגזר הסרוג שמכיר את השפה ויודע להשיב במטבע עובר לסוחר. אז קבלו עשרה טיפים למראייני/מנהלי דיון עם חרדי שמצדיק את ההשתמטות.
לראיה: גדולי הרבנים, ליטאים כחסידים, שיצאו ללמוד באוניברסיטאות. הבולט והמוכר שבהם - הרבי מלובביץ', מנחם מנדל שניאורסון, הדמות האגדית - למד בשנות ה־20 וה־30 במאה הקודמת הנדסה ומתמטיקה באוניברסיטת ברלין, המשיך בלימודי פיזיקה ומתמטיקה בסורבון בפריז, ואחר כך חזר לחיים חסידיים מלאים והפך לאחד האדמו”רים המשפיעים במאה ה־20.
הרשימה ארוכה ומה שחשוב במיוחד - לא רק רבנים גדולים לעתיד, אלא גם תלמידי ישיבות ליטאיות מן השורה יצאו ללמוד באוניברסיטאות. בקרב החסידים הצעירים לא נהגו כמעט לצאת ללימודים אקדמיים לא בשל איסור לקחת פסק זמן מלימוד תורה, אלא בשל ההבדלים הסוציו־ אקונומיים בין שני הזרמים.
התשובה הנכונה: "אתם מיתממים ומשקרים. לשיטתכם, מלחמות ישראל הן לא מלחמות מצווה, ולכן אתם מונעים מהצעירים שלכם להגן על המדינה".
למה הכוונה? הרמב״ם מגדיר שלושה סוגי “מלחמת מצווה”: הראשונה היא מלחמת הגנה, שנועדה להציל את ישראל מאיום ממשי - והיא חלה בכל דור. השנייה היא מלחמת שבעת העממים, מצווה היסטורית מתקופת הכניסה לארץ. השלישית היא מלחמת עמלק: מצווה נפרדת למחות את זכר עמלק.
לפי ההשקפה החרדית הקלאסית, שעדיין שרירה וקיימת, מדינת ישראל הוקמה בחטא, כשהציונים עברו על איסור החכמים ״שלא לעלות בחומה״, ומתנהלת לא לפי חוקי התורה - ולכן כל מלחמה להגנתה אינה מוגדרת כמלחמת מצווה, אף שהיא תואמת במדויק את הקריטריון הראשון.
האינטרס המובהק והמרכזי של ראשי הקהילות החרדיות הוא למנוע כל חשיפה של צעירים חרדים לישראל שמחוץ לאוטונומיה החרדית, כולל גיוס לצה״ל כמובן. חייל חרדי יכול לחזור לישיבה, אך אינו חייב: הוא יכול ללמוד מקצוע, לפרנס את משפחתו, תלותו בראשי הקהילה נחלשת, והציות העיוור לכל מילה שלהם כבר אינו מובטח.
התשובה הנכונה: ״דבר ראשון, טוב ויפה, גייסו כסף מחו״ל ושחררו את אוצר המדינה. דבר שני, אתם משקרים. קיצוץ בתקציבים יוביל לגיוס צעירים חרדים״.
איך אני יודעת? תסתכלו על סיעת ש״ס. על פניו, חלק הארי של מצביעי המפלגה דווקא מתגייסים ועובדים, אז למה אריה דרעי ניצב לפתע בחזית המאבק בעד ההשתמטות?
את התשובה סיפקו רבני ש״ס: הם מבהירים כי בקרב תלמידי ישיבות מעדות המזרח הנטייה ״להישבר״ ולהתגייס גדולה יותר: הם באים מרקע סוציו־אקונומי חלש יותר, וגם יש להם קרובי משפחה ששירתו בצבא ויש כאלה שעובדים. אז אם מקצצים מלגות ותקציבים למעון, אברך ספרדי, גם צעיר שטרם נשא אישה, עשוי להתגייס. לעניות דעתי, הדבר נכון גם לגבי חרדים אשכנזים, גם אם בטווח של כמה שנים קדימה. אין קמח, אין השתמטות.
השאלה מוטעית מלכתחילה, כי אין הבדל. יהדות התורה וש״ס מיוצגות בכנסת כמו גם רע״ם והסיעה הערבית המשותפת. במוסדות הלימוד ושאר המוסדות, ששתי הסיעות החרדיות מזרימות אליהם מאות מליוני שקלים מדי שנה, לא מניפים את דגל ישראל, לא שרים את ״התקווה״, לא מציינים את יום העצמאות. סמלי המדינה מוקצים.
יהדות התורה וש״ס לא מכירות במדינת ישראל, הן רק מנצלות אותה. הרבנים המובילים במגזר החרדי והפוליטיקאים בסיעות החרדיות לא מסתייגים מ"הקומץ הקיצוני״, כי הם הם הקיצונים. המרחק בין יצחק פינדרוס לפלג הירושלמי הוא כמו המרחק בין טלי גוטליב וניסים ואטורי לאיתמר בן גביר. מרחק אפס.
שוב, גישה מוטעית: עזבו את העובדה הפשוטה שמודל יששכר וזבולון, שלפיו תלמיד חכם ילמד תורה על חשבון אדם שתומך בו כלכלית, הוא מודל חוזי ולא היו כאן הסכמה וקבלה מצד המגזרים הלא־חרדיים בקרב היהודים בישראל. כשיששכר שונא את זבולון, בז לאורח חייו ולמדינה שהקים, ומגביה חומות על מנת להיבדל ממנו, אין מה לדבר על ברית כלשהי.
שוב, הטענה הנכונה היא אחרת: ״חילוני שמשתמט משירות בצה״ל, משתמט כיחיד ולא מקבל הטבות מהמדינה. ואילו חרדי שמשתמט, משתמט כחלק מהמגזר ומקבל מהמדינה טובות והנחות בשל סירובו להתגייס״.
השאלה היא אחרת: איזה אינטרס יש למדינת ישראל, אם בכלל, לעודד גידול אוכלוסייה שמנהיגיה מצהירים בריש גלי כי אין להם עניין במדינת ישראל, אין להם נכונות להגן עליה ולתרום להתפתחותה, ועם זאת יש להם כוונה ברורה לשנות את אופיה?
אנא מכם, אחיי החילונים. אל תיתנו לבלבל אתכם. אל תטו אוזן לתירוצים שמנוסחים במתק שפתיים. נכון, במגזר החרדי קמים לתחייה כוחות וקבוצות ברוח פא״י ההיסטורית שכמהים לשינוי, אבל אין למתונים, לחרדים עובדים, ייצוג בהנהגת המגזר.
רק מי שיודע להבין את שפתה של ההנהגה הנוכחית הקיצונית, להדוף את התירוצים שלה ולבלום את השתלטותה, יפנה את הדרך לקבוצות חרדיות מתונות שאחרי 7 באוקטובר מגלות נכונות לתת כתף ולשאת בנטל.
התרעות פיקוד העורף