השבוע רציתי להתקין אפליקציה בטלוויזיה, אבל הסתבכתי, כרגיל, אז הזעקתי את גיאצ'ו. הוא זרק לי מבט מזלזל, לקח את השלט וארגן את האפליקציה בתוך חצי דקה.
"הנה, אבא, עכשיו ישלחו לך קוד, תקליד אותו, וזהו", הוא אמר ופנה לשוב לחדרו. "חכה רגע, סיים את ההורדה", גערתי בו. הוא חזר בחוסר חשק, אבל השלים את הפעולה. הבטתי בו מקליד במהירות בשיטה עיוורת, מבלי להביט על המקלדת של השלט. קינאתי בו על הביצוע היעיל. אני לעומתו, רק קשיש שמקליד באצבע אחת, כבר יובל שנים מאז מכונת ההרמס בייבי, לא מבין כלום בדיגיטל, ונסמך רק על הזיכרון, שכבר הושמדו ממנו יותר מדי תאים. אבל לפחות אני מכיר במוגבלות שלי, ופונה לאלו שכן יודעים בבקשת עזרה. זה הצעד הראשון בתוכנית 12 הצעדים.
עכשיו מתחיל מרוץ נגד השעון. יוחלפו כאן טיוטות בניסוחים שונים שמטרתן להנציח את הבטלה הקדושה. אלו שמבטיחים לנו בעוד חמש שנים 10,000 מלש"בים חניוקים שיתגייסו לשירות סדיר מלא, יודעים שזו נוכלות והונאה. המלש"בים יגיעו ללשכת הגיוס נשואים והורים לשני ילדים לפחות. עלות השיבוץ שלהם כלוחמי שריון, למשל, תהיה אפעס קצת בעייתית. כי שכרם כחיילי חובה יהיה גבוה משכר המ"פ. ואם יתמידו ויסיימו שלוש שנים, שכרם יהיה שווה לשכר סרן בקבע, עם ימבה של הטבות.
אבל אין בסיס לדאגה. בכל מחזור גיוס תהיה פלוגת שריון, בשאיפה כמובן, כי הרבה יותר נוח לשרת כמכ"ש, עוזר של העוזר של הרב, מש"ק חינוך תורני בקל"ב, כי האישה עובדת ויש שלושה קינדערלך להוציא ממוסדות החינוך. אוקצור, לא יהיה כאן שירות של החניוקים, זו אשליה אופטית. אגב, הם גם לא ייצאו לשוק העבודה עד שיהיה להם פטור מחמת הגיל לגיוס. הבאבא־בובות יארגנו להם את העניין הזה, הרי יש להם עתודות של מיליארדי שקלים, שגועליציית האפסים דואגת לזה.
הגברת סילמן לא יודעת, אבל הרבנות הצבאית גדולה כמו אוגדה. ויש לה המון־המון־המון רבעל'ך ותלמידי חכמים, שדואגים לאתיקה של צה"ל. אם נכניס גם את הבאבא־בובות של החניוקים לאורגיה התורנית הזו, יהיו לנו כמו באזרחות: 50 תורות שונות, 200 בתי דין תורניים, 400 פסקי הלכה, 30 הכשרים לבשר ועופות, 30 הכשרים רק לחסה, 30 מאפיות קדושות מאוד ו־60 חברות למצות בגלל הפלגים, שכל אחד מהם סופר אחרת את החורים במצה.
בריאיון לגל"צ הודיעה סילמן לעם בציון: "יהיה רוב לחוק הגיוס. אני רואה המון חרדים שרוצים לקחת חלק בנטל. אולי עוד יהיה לנו רמטכ"ל חרדי". פששש... סילמן אולי קוראת בקפה בנוגע לסוגיית הרמטכ"ל, אבל היכן בדיוק היא ראתה "המון חרדים" שרוצים להתגייס? כמה זה המון לשיטתה? 30? אולי פחות?
חוזרים לבועז ביסמוט, מאכער ודגנרט, שהתפייט: "מי שיצביע בעד החוק (של ההשתמטות), יוכיח שהוא בעד עתיד המדינה. אני מרגיש שאבותיי ואימותיי, שמסרו נפשם על תורת ישראל, מסתכלים עליי". המשפט האחרון קצת סותר את הכרוניקה. ביסמוט למד ביסודי ובתיכון במוסדות חינוך של הכנסייה. אביו היה מנהל בכיר באייר פראנס, כך שלא ברורה לי מסירות הנפש על תורת ישראל.
הלאה. איזה עתיד צפוי לאלו שתומכים בחוק ההשתמטות? כי מבחינה דמוגרפית, כמות החניוקים והעראברים באוכלוסייה בשנת 2048, שנת ה־100 לישראל, תאלץ אותנו לשכור לוחמים מגיאורגיה, קזחסטן, צ'צ'ניה ועוד, כי לא יהיה כאן מספיק כוח אדם לאייש את התקנים. או שאולי עתיד המדינה בשביל ביסמוט זה הישארות החניוקים בגועליציה, שתבטיח את שרידותו של אבי האומה כראש הממשלה. זה כבר נקרא ונשמע יותר סביר.
אז אבי האומה ידרוש מטראמפ עוד כמה סיבובים של לחץ על הרצוג. טראמפ מצידו רוצה להתחיל לראות תשואה על ההשקעה במזה"ת. אמריקע שלו כבר קיבלה התחייבויות להשקעה של טריליון דולר מסעודיה, אבל עכשיו הגיע הזמן להחזיר קצת גוזלים הביתה, שברחו מהקן בשנות שלטונו של ג'ו ביידן. וג'ארד קושנר כבר לוחץ כי בחודש הבא חמיו יציין שנה בבית הלבן. חייבים לרוץ מהר.
ברור שאחרי הפגישה והסעודה (בימים של אחרי כריסמס אוכלים באמריקע הרבה דגים ופירות ים. אז ידאגו לאבי האומה לפירות ים עם הכשר, כמובן. קוקי סן ז'אק כשר, זה להיט) יאפשר טראמפ לאבי האומה לשקר לעמו בהצהרה: "הנשיא הדגיש בפניי את החשיבות והמחויבות שלו ושל העם האמריקאי לפירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה, כתנאי להרחבת הסכמי השלום במזה"ת. במקביל התקיים דיון על שילוב צבא טורקיה בשמירה על השקט ברצועת עזה, והוסכם שיתקיימו דיונים נוספים, בשבועות הקרובים. הנשיא טראמפ קשוב לחששות שלי ממשטר האחים המוסלמים בטורקיה, בראשות ארדואן".
אז הנה, הכנתי כבר את הטקסט, שיהיה להם בתיאבון בפגישה. אגב, אולי עוד 30 שנה, אולי אף יותר, יידעו כאן בכתריאליבקה אם אבי האומה מכר אותנו או לא.
נכון שהמציאות מזעזעת. 414 קורבנות מתחילת השנה, ואלפי נכים כתוצאה מפציעות קשות. אבל איך תתבצע האכיפה? יגדילו את הסד"כ של אגף התנועה פי עשרה ואף יותר, כדי להיות בכל מקום? כבר שכרו את המשאיות להובלת הרכבים שחולטו? יש כבר מספיק חניונים שהוכנו כדי להכיל את הרכבים האלה?
המועקה שיוצרים שורדי השואה שטרם היגרו לעולם הבא, נורא מצערת את השלטון שלנו. יש ימבה כסף בקרנות השונות, מיליארדים של זוזים, שמהם נהנים רק חברי הדרעקטוריונים, אבל לא השורדים. 5,000 שורדים ושורדות מחכים לדיור ציבורי. רובם כמובן עולים מהרפובליקות שהרכיבו את בריה"מ, והגיעו לכאן בראשית שנות ה־90. לשמחת הג'מעה באוצר שמחכה לשים יד על הגעלט־קוידש, 2,500 כבר נפטרו ופטרו את הגועליציה מסוגיית הדאגה להם. אחת מהשורדות שחיכו לדיור ציבורי המתינה 28 שנים עד לפטירתה. המדינ'ע הפגומה שלנו, שהוקמה על אפרם של קורבנות השואה והבטיחה לדאוג לשורדים, הודיעה שתיק הבקשה שלה אבד. קורה, עובדה, זה קרה.
לפי סקרים שונים, שאני מסרב להתייחס אליהם, כי סקר מדויק זה פארש במהותו, אבל הוא מצביע על מגמה – זוגות צעירים עם ילדים נוטשים את הגליל העליון. לא בגלל המצב הביטחוני, אלא בגלל המצב התעסוקתי. אין מספיק משרות הייטק או טכנולוגיה בכלל. בקריית שמונה לא חזרו שליש מהתושבים. הצעירים שחזרו יעזבו בקרוב. הם רוצים שקריית שמונה תהיה יקנעם, שהפכה למעוז של תעשיות עתירות ידע.