יש לי מקור אמין, שאינו איש פוליטי או חלק מהמערכת הפוליטית, שנשבע שבתקופת הקמפיין לנשיאות הוא ראה במו עיניו חוות דעת משפטית שאנשי הרצוג הציגו, שלפיה ניתן יהיה להעניק חנינה לנתניהו. חוות הדעת הזו, על פי תיאוריית קונספירציה נפוצה, עומדת בבסיס ההסכם הסודי והמושחת בין השניים, הנשיא וראש הממשלה. הילכו שניים יחדיו, אלא אם נועדו?
על פי חוות הדעת הזו, אכן אפשר להעניק לנתניהו חנינה, אבל היא צריכה להיות מותנית בהרשעה או הודאה באשמה, השתת קלון ופרישה. חוות הדעת הזו מדויקת גם עכשיו. ויש טוויסט: היא לא נכתבה לבקשת הרצוג. היא נכתבה לבקשת אותו מקורב. בהמשך לחוות הדעת, המקורב הזה סיפר שהעביר את המסר לאחד היועצים הכי קרובים לראש הממשלה בזמנו. מה המסר? תעשו שבוז'י יהיה נשיא, ואנחנו נעשה שיהיה בסדר. מעורפל מאוד, סתום מאוד, אופייני מאוד למערכת הפוליטית, שבה דברים נסגרים בהבנה אילמת, מקסימום בקריצת עין.
שורה תחתונה: אין דיל בין הרצוג לנתניהו. חוות הדעת המשפטית הייתה מובנת מאליה. המגעים לא התקיימו על ידי הרצוג, אלא מטעם מקורביו. אחד מהם נשבע שזה היה בסמכות וברשות, אבל אי אפשר להישען על זה. ובכלל, הדיבור על נשיאות תמורת חנינה אינו רלוונטי. אני בעד חנינה. גם עכשיו. כמו שהייתי בעד עסקת טיעון.
הרצוג היה מאוד רוצה שמישהו אחר יבוא ויציל אותו. שהיועצת המשפטית לממשלה תיכנס למו"מ, או לתהליך כלשהו, לשולחן עגול עם כל הנוגעים בדבר, כדי לרבע את המעגל ולייצר פתרון. הוא לא אומר "לא" על הסף לבקשה, כי הוא לא אומר "לא" על הסף לשום דבר, ובמקרה הזה הוא יסומן וישלם ביוקר.
הוא ינסה להשתמש בפוזיציה העוצמתית שבה מצא את עצמו, לאסונו, כדי "להוביל את נתניהו את השוקת". לנסח משהו שבסופו כל הצדדים יגידו שניצחו. נניח, שנתניהו יקבל חנינה עכשיו, ויתחייב לא להתמודד בבחירות הקרובות (תוך שנה). או שנתניהו יקבל חנינה, יפרוש, אבל יוכל להתמודד בבחירות הקרובות (זה לא יעבור ציבורית). או פתרון יצירתי, עקום ומגוחך אחר כלשהו. בינתיים, הנשיא מנסה להרוויח זמן, משל היה נתניהו. יש פרוצדורה ארוכה ומייגעת לחנינה מהסוג הזה. בואו נצלח אותה. בינתיים, נתפלל שיקרה משהו שיחלץ אותנו מזירת המטענים הזו. מלחמה, נניח. אה, כבר הייתה מלחמה.
התרעות פיקוד העורף