הקרב האמיתי על המזרח התיכון מתנהל עכשיו - מתחת לרדאר | יאיר מרטון

האזור נכנס לשלב “העמימות השלישית": מצב שבו אין מלחמה כוללת, אך גם אין שלום. אלימות מדודה, רטוריקה לוהטת, בלי כוונה אמיתית להסלים

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
תקיפות המיוחסות לחיל האוויר בדרום רצועת עזה | צילום: רשתות חברתיות ערביות

המזרח התיכון של סוף 2025 חי במתח שקשה להגדירו במונחים הישנים. זו כבר לא המציאות הכאוטית של העשור הקודם, וגם לא תקופת האופטימיות של הסכמי הנורמליזציה שהבטיחו עידן חדש. האזור נכנס לשלב אחר, “העמימות השלישית”: מצב שבו אין מלחמה כוללת, אך גם אין שלום.

עלי חמינאי בתצוגת נשק איראנית
עלי חמינאי בתצוגת נשק איראנית | צילום: רויטרס

איראן חלשה יותר כיום ולכן מסוכנת יותר. לאחר סדרת חיסולים, תקיפות אוויריות ושיבושי תשתיות בסוריה, הציר השיעי ממשיך לאבד נכסים אסטרטגיים.

ישראל והמערב שלחו מהלומות מדויקות שחיסלו מפקדים, סיכלו הברחות ופגעו ביכולות של חיזבאללה ושל מיליציות פרו-איראניות בעיראק ובסוריה.

אבל דווקא הפגיעה הזו יוצרת מציאות נפיצה: איראן אינה מסוגלת למלחמה כוללת, ולכן מגיבה איפה שכואב, איפה שאפשר להכחיש, איפה שאפשר “לבדוק גבולות” מבלי להבעיר את האזור.

איראן עוברת למודל של “עקיצה קבועה”: פיגועים גלובליים, ניסיונות הברחה מתוחכמים, תקיפות מינימליות - די כדי לשמור על ההשפעה, לא די כדי להצית מלחמה.

חיזבאללה חייב להגיב, וחייב לא להסלים. הארגון פועל עתה במלכוד היסטורי. מלחמה כוללת תחסל את לבנון ותקרע את בסיס התמיכה שלו. מנגד, אם ישב בשקט, יאבד יוקרה בתוך המחנה השיעי והפטרון האיראני יאבד אמון בו.

אמון שגם כך נפגע עד כדי השפלה. לכן חיזבאללה בוחר בפתרון הביניים, כרגע בתיאוריה בלבד: תקיפות במשקל בינוני, “תחזוקת אש”, פגיעה בתשתיות צבאיות ישראליות בלי לגעת בעורקי חיים, ושימור קבוע של תחושת מתח.

נכון לעת הזו הוא בעיקר חוטף מישראל ונמצא בנחיתות גוברת. זוהי העמימות השלישית: מספיק כדי לא להיתפס חלש, לא מספיק כדי לדרדר את המזרח התיכון למלחמה כוללת.

היורש הסעודי בן סלמאן
היורש הסעודי בן סלמאן | צילום: רויטרס

לישראל אין מרחב פעולה מלא, והלחץ הזה ממסגר את המציאות: לא שלום - אבל גם לא מלחמה. ישראל חזקה יותר היום בטקטיקה, ביכולות מודיעין, בדיוק ובמבצעים כירורגיים.

יש לה הרתעה נקודתית בכל זירה כמעט, אבל מרחב התמרון האסטרטגי קטן. כל מהלך צריך לעמוד במבחני וושינגטון, ריאד והזירה הבינלאומית.

ומכאן המסוכנות הגדולה, אשליית השקט. במצב של שלום יש כללים. במצב מלחמה יש מטרות ברורות. אבל במצב של “עמימות שלישית” יש אשליה אחת גדולה, שהכל בשליטה.

מצב זה מועד לטעות אנוש. מספיק טיל אחד שחורג ממטרתו, מספיק חיסול אחד שלא תוכנן כראוי, מספיק שיגור תועה בלבנון או בעיראק - והאש המדודה עלולה להפוך לפיצוץ אזורי.

המזרח התיכון אינו צועד כעת לשלום. הוא גם לא רץ למלחמה. הוא מתקדם למרחב ביניים מסוכן, שבו כל צד מחכה להזדמנות - אבל מפחד להזדמן. בעידן העמימות השלישית, מי שחושב שהאזור שקט פשוט לא מקשיב היטב, או בוחר לא לשמוע.

תגיות:
חיזבאללה
/
איראן
/
המזרח התיכון
/
ארה"ב
/
מוחמד בן סלמאן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף