ה"רפורמה", שלטענת הוגיה, וביניהם פורום קהלת ושר האוצר, אמורה להוזיל מחירים לצרכן, הופכת למעשה לסובסידיה ישראלית למשקים בהולנד ובספרד. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 ייבאה ישראל כ-708 טונות גבינות צאן, כאשר כמעט 90% מהן הגיעו משתי מדינות אלה. סמוטריץ' אף פטר חלק מהיבוא ממכס לחלוטין, כדי "להקל" על היבואנים. ההקלה במיסוי לא התגלגלה לידי הצרכנים, אלא נשארה בכיסי היבואנים.
מגדלי הצאן הישראלים, חקלאי העיזים והכבשים, רובם מקו העימות בצפון ומהגליל התחתון - הם שמשלמים את המחיר. ענף שלם של ייצור חלב צאן בישראל מתמוטט בשקט, כשהממשלה בוחרת להעדיף גבינות מיובאות על פני תוצרת מקומית. זוהי בעיה לאומית ואף ביטחונית.
האירוניה מרה: שר שמתיימר לייצג את ההתיישבות, את המחנה הלאומי, הוא בדיוק זה שפועל נגד ההתיישבות בצורה הכי קשה: הכאה בכיס. לא נאומים על "הקרקע שלנו" יצילו את החקלאים האלה כשהם ייאלצו לנטוש את משקיהם.
ויש עוד משהו מטריד: במקום לפתח עצמאות מזון, לחזק את הריבונות, אנחנו מגדילים את התלות שלנו במדינות אחרות. מה יקרה כשאותן מדינות יחליטו להטיל סנקציות? להצטרף לחרם? האם גם אז נמשיך להעדיף את הגבינות ההולנדיות על פני הישראליות? משרד האוצר צריך להבין: כלכלה אינה מתנהלת בוואקום.
מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מדיניות כלכלית שמנותקת מהמציאות הביטחונית והלאומית. שר האוצר מוכיח בקידום הרפורמה שהוא מעדיף יבואנים עשירים ומדינות שמגלות עוינות לישראל על פני חקלאים בגליל ומפקיר את הביטחון התזונתי של ישראל לטובת פופוליזם שטחי.
התרעות פיקוד העורף