"לכן הבאנו לכאן מומחה בינלאומי אדיר למדעי ולאמנויות האמון, כדי שהוא יחזיר את האמון של הציבור הישראלי בבית המשפט. הוא ישב על המדוכה הרבה ימים, למד, הגיע למסקנות, והנה, אנא כבודו, אמור לנו בבקשה מה הפתרון, אנחנו מחכים. ממש מחכים לדעת מה לעשות כדי להחזיר את אמון הציבור בנו".
"ובכן, הפתרון הוא שאתם תשפטו לפי החוק".
"סליחה? אדוני? מה? מה אמרת? אתה לא מכאן, אתה אולי לא יודע טוב עברית. לפי מה אנחנו צריכים לשפוט?".
"בדקתי את הנושא, ואני חושב שאם תשפטו לפי החוק, אמון הציבור בכם יחזור. במיוחד אם תשפטו לפי החוק באופן שווה לכל שכבות האוכלוסייה. ואם תפסיקו להשתמש בכל מיני מילים שנוקו בחריצות מכל משמעות כדי לעשות מהחוק נייר שזורקים לסל הניירות. גם יעזור אם אתם, השופטים, תקיימו את החוק".
"למשל, אם כתוב בחוק ששר המשפטים מכנס את הוועדה למינוי שופטים, והשר לא מכנס אותה, אז אתם אומרים 'אם ככה פאק דה חוק ונשיא בית המשפט העליון ממנה את עצמו'. ומצד שני אתם דורשים שכל סעיף קטון בחוק יקוים אם הממשלה רוצה למנות מישהו. ובכן, במצב כזה כל אחד במדינה שלכם שואל את עצמו מדוע גם אני לא יכול להגיד ‘אז פאק דה חוק’, כשאני צריך לעשות משהו והחוק מונע ממני?".
"רגע, רגע, מה? אדוני, מה זה? לכל השכבות ולכל המעמדות החברתיים שווה בשווה? גם למלח הארץ וגם לפלפל הארץ? מה, לא ראית אף פעם שיש מלחייה לחוד ופלפלייה לחוד?".
"האם לא ביקשתם ממני עצה, איך להחזיר את האמון של הישראלים במערכת המשפט? האם אינכם מודאגים מכך שהבאתם את המצב לכך שאין בכם אמון? והרי אמון זה כל מה שיש לבית המשפט. אחרת זו אלימות גלויה של שליט ממונה מטעם האל שכולם נתינים שלו".
"בסדר, אמון שממון, אבל שנשפוט פשוט לפי החוק? ומה כשאנחנו סבורים אחרת? מה עם עילת הסבירות? הרי אם אנחנו סוברים ככה או אחרת, זה מה שקובע, ולא חוקים ש... חה חה חה, חברי כנסת מחוקקים. סליחה, כמה שילמו לו בשביל ההצעה הזאת? תראה, אדוני, אנחנו כרגע עסוקים. נדון ברעיון שלך. תחזור בבקשה לארץ שבאת ממנה, פה זה ישראל. אנחנו כרגע עמוסים, שלום. נעבור לנושא הבא. מה, אתה עוד כאן? היציאה היא שם".
הדיון הדמיוני שתואר כאן הסתיים. מערכת החוק והמשפט לא מתכוונת לעשות דבר כדי לזכות שוב באמון הישראלים, כי מאמון הישראלים כבר לא אכפת לה. מה לה ולהם? די לה שהיא מאמינה בעצמה ונהנית עד מאוד מהאמון שלה בעצמה.
התרעות פיקוד העורף