נגר נולד בתימן בשנת 1936 ועלה לארץ בגיל 14. לאחר שירות בצה"ל בחטיבת הצנחנים, הוא החל לעבוד כסוהר בשירות בתי הסוהר. בשנת 1960 מונה לסוהר של אייכמן בכלא רמלה, ולא במקרה: נגר ועמיתיו הסוהרים נבחרו בקפידה כדי להבטיח שלא יהיו להם מניעים אישיים לנקמה. כך, לאף סוהר אשכנזי לא הותר להיכנס לחדר שבו הוחזק אייכמן, ונגר ששמר עליו עמד קרוב מאוד אליו כדי להבטיח שלא יתאבד.
"אני הייתי שומר אישי שלו, הייתי בחדר שלו", סיפר אחרי שנים בסרט "התליין", שנעשה על אודותיו. שישה חודשים שמר נגר על הפושע הנאצי בכלא רמלה. הסוהר שעלה מתימן ישב עם אייכמן באותו חדר כמעט מדי יום. "בחדר שלו לא נכנסו אשכנזים, אז בשביל זה זרקו אותי בחדר שלו", אמר.
שלטונות הכלא חששו שניצולי שואה ינסו לפגוע באייכמן לפני המשפט, כך שאפילו האוכל שלו יצא מהמטבח נעול בתוך מגש מיוחד. המפקד שלו דרש ממנו לטעום את המזון לפני שהוגש לאייכמן כדי לוודא שלא הורעל. "פעם שאלתי אותו: 'למה אני צריך לאכול, אני?', אמר: 'תשמע, תימני אחד לא בעיה, אבל... אייכמן זה בעיה, למה זה משפט עולמי'".
שלום לא רצה לבצע את התלייה, אבל שמו עלה בהגרלה שנערכה בין הסוהרים. דווקא הוא נדרש להוציא להורג את האיש שעליו שמר במשך חצי שנה.
בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני 1962, לאחר שנדחתה בקשת החנינה שהגיש אייכמן לנשיא המדינה, מילא שלום את הפקודה שניתנה לו והוציא את אייכמן להורג. בכך, היה לאדם הראשון והאחרון עד כה שהוציא לפועל גזר דין מוות בישראל.
כך היה לאיש שגם כרך את החבל על צווארו של אייכמן וגם נדרש להוריד את גופתו לאחר מכן. "הבאנו את החבל מקומה שלישית. הלבשנו אותו על הראש שלו, ואני נכנסתי לאיפה שהשולחן", הוא תיאר. "עמדתי במרחק של כמה מטרים ממנו, והסתכלתי לו בעיניים. הוא סירב לכסות את פניו, והיה נעול באותן נעליים משובצות, הסמל המסחרי שלו. משכתי בידית והוא נפל, משתלשל מהחבל".
לדבריו, פניו של אייכמן היו חיוורים כגיר: "כל האוויר נשאר בבטן שלו. כשהרמתי אותו, כל האוויר שהיה בפנים יצא החוצה וקול נורא ואיום יצא מהפה שלו. הרגשתי שמלאך המוות בא לקחת גם אותי".
בהמשך הניח נגר את אייכמן על אלונקה שהוכנה מראש, בסיוע סוהרים אחרים, והעביר אותה לכבשן. "הכבשן היה כל כך חם, שאי אפשר היה להתקרב אליו, כך שנבנו מסילות כדי שאפשר יהיה להכניס את האלונקה אליו. זה היה תפקידי לדחוף את האלונקה לתנור, אבל אני רעדתי כל כך, שהגופה התנדנדה כל הזמן מצד לצד. בסוף הצלחתי לדחוף אותו וסגרנו את הדלתות", אמר. בהמשך פוזר אפרו של אייכמן בים.
נגר סבל מפוסט-טראומה ומסיוטים בעקבות מעורבותו בתלייה של הצורר הנאצי, והתקשה להירדם זמן רב אחרי ההוצאה להורג. נגר ציין כי על אף הטראומה הרגיש שהיה מעורב במצווה גדולה של מחיקת עמלק מתחת לשמיים.
במשך 30 שנה זהותו של נגר נשמרה חסויה והוא שמר על סיפורו בסוד. "נשבעתי לשמור על סודיות, כי המפקדים שלי פחדו מנקמתם של ניאו-נאצים ואחרים שראו באייכמן גיבור", הסביר.
2. חיפשתי בין אלפי השירים הישראליים שיר שיהיה מוזכר בו בן גביר ויתייחס למצב הפוליטי בארץ, שרבים חוששים שהופך מדמוקרטיה לדיקטטורה.
והוא שיגיד לכם...
התרעות פיקוד העורף