הצמיחה העולמית השנה 3.2%, בשנה הבאה 2.9% ובשנת 2027 3.1%. לפי קרן המטבע הבינלאומית, התוצר לנפש בישראל בשנת 2025 הוא 60,010 דולר, בעוד התוצר לנפש בגוש היורו הוא 50,510 דולר, באיחוד האירופי 46,800 דולר ובאירופה כולה 40,060 דולר.
בגוש G7, שבעת המשקים הגדולים בעולם, התוצר לנפש עומד על 66,090 דולר. כלומר, תוך מספר שנים ישראל מתקרבת לתוצר לנפש של שבע הגדולות בעולם. הצמיחה החזקה בישראל לא באה מרמות נמוכות של מדינות שצומחות בשיעור ניכר מפני שהן מתחילות מלמטה, אלא מבסיס מאוד גבוה.
עם סיום המלחמה ההיצע יגדל משמעותית. ההקלה באספקה והגדלת הצריכה הפרטית יובילו את הצמיחה, בעוד הוצאות הביטחון יפחתו יחסית לשנות המלחמה, קובע הדוח. לכן האינפלציה תרד בשנת 2026 ל־2.4%, ואף תצלול ל־2% בשנת 2027, כך כלכלני הארגון.
בנושא המיסוי ממליץ ה־OECD להימנע ככל האפשר ממיסים מעוותים. להערכתי הצמיחה יכולה להיות אף חזקה יותר, אם בנק ישראל לא יאחז בקרנות המזבח - סליחה, הריבית. הבנק המרכזי חייב להפחית את הריבית לכיוון 3.25%־3.5% בתוך שנה מהיום, בניגוד לתחזית מחלקת המחקר של הבנק המרכזי, שנוקבת במספר 3.75%. לדברי ה־OECD, היציבות הצפויה באינפלציה יכולה להוביל למדיניות מוניטרית מרחיבה, כלומר המשך הפחתת הריבית.
2. הפסקת האש משמעה השלכות חיוביות, כולל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, שכבר קורית כעת. השימוש הגואה בכרטיסי אשראי היא אינדיקציה ברורה לפעילות משקית גואה, לדברי הארגון. ואכן, הלמ"ס פרסמה זה עתה שישנה התאוששות חדה בצריכה הפרטית, כך משתקף מנתוני חברות כרטיסי האשראי. סך כל הרכישות בבכרטיסי אשראי עלה בשיעור שנתי של 12.3% בשלושת החודשים אוגוסט־אוקטובר לפי נתוני המגמה של הלמ"ס, לאחר עלייה בשיעור שנתי של 9% בשלושת החודשים הקודמים, בהתאמה.
במוצרי תעשייה, כולל הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, כולל רכישות בבתי כלבו וכן רהיטים חלה עלייה של 10% לאחר עלייה של 11.6%. בקניית שירותים, כגון ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי ושירותי עירייה וממשלה חלה עלייה בשיעור של 3% לאחר ירידה של 1.1%, בהתאמה.
3. לפי ה־OECD הצריכה הפרטית, שהיא מנוע העלייה בתוצר, תצמח בשנת 2026 ב־6.6% ועוד 5.3% בשנת 2027, לאחר עלייה של 3.4% בשנת 2025. ההשקעות בנכסים קבועים, המזנקות השנה ב־10.1%, יעלו בשנת 2026 ב־8.3% ובשנת 2027 בעוד 6%. היצוא של סחורות ושירותים יתאושש, מירידה של 4.9% בשנת 2024 מיד לאחר תחילת המלחמה לעלייה של 5.1% השנה.
היצוא של סחורות ושירותים יתעצם בשנת 2026 לעלייה של 7.7%, ועוד 6.1% בשנת 2027. היצוא נטו, בניכוי היבוא, ירד השנה ב־1%, אך צפוי לעלות בשנה הבאה ב־0.5% ובאותו שיעור בשנת 2027. המצב הגאופוליטי המשתפר של ישראל יאפשר להגביר את היצוא, קובע ה־OECD.
אציין כי תקציב ביטחון גדול לאורך שנים מהווה עול ונטל ואינו מאפשר צמיחה חזקה בהמשך, ומכאן שהפשרה בין הצרכים הביטחוניים המיידיים ובין צורכי הצמיחה בשנים הבאות הייתה הכרחית. ה־OECD העריך, עוד טרם החלטת הממשלה בנושא התקציב, כי הגירעון התקציבי יגיע בשנה הבאה ל־4.1% ובשנת 2027 ל־2.7%. ישראל עברה מעודף תקציבי של 0.3% בשנת 2022 לגירעון תקציבי של 8.1% בשנת 2024 בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. בשנת 2024 הייתה הפתעה בעלייה בהכנסות המדינה והגירעון התקציבי ירד ל־5.4%, לפי הארגון.
4. הבה נבחן את הצעות ה־OECD לעומת החלטות הממשלה. כדי לממן את התקציב, ה־OECD מציע לבטל פטורים ממע"מ, שהרי הארגון נגד מע"מ דיפרנציאלי. לא בוצע. הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת לא בוטל ללא סיבה מתקבלת על הדעת, והוא יכול להכניס 2.5 מיליארד שקל בשנה.
כמו כן, ירקות ופירות ימשיכו להיות עם מע"מ 0%, הפסד הכנסות של אולי 2 מיליארד שקל לקופת המדינה, שאף לא מגיע לכיסי החקלאים אלא לקמעונאים, ה"סופרים" בשפת העם. הארגון מציע להטיל מס זיהום אוויר - לא הוחלט. ה־OECD מציע להטיל מס נסועה - לא הוחלט.
בכלל, השיטה של העלאות ארנונה לפי נוסחה היא שיטה גרועה. מרבית המשק נפטר ממנה לפני עשרות שנים עם ביטול ההצמדה, היא שיטת ה"קוסט פלוס". עדיף היה להחליט לפטר חמישית מכוח העבודה ברשויות המקומיות כדי להתייעל מאשר לעבוד בשיטה הישנה של העלאת נטל הארנונה.
הצעה מצוינת שכבר דנתי בה בחיוב באה הפעם מצד ה־OECD: מס רכוש על קרקעות לא חקלאיות. כן הוחלט להטיל מס רכוש בשיעור שנתי של 1.5%, שיכניס 8 מיליארד שקל בשנה, על קרקע שאינן חקלאיות. עוד הוחלט בצדק להטיל מס על הבנקים לאורך שנים בגלל הרווח העודף שלהם. צעד חיובי נוסף הוא ההחלטה של הממשלה לרווח מדרגות מס הכנסה בשכר ברמות הביניים עד 19,000 שקל, מה שיוסיף לעובדים בין 425־600 שקל לחודש נטו.
ההערכה של ה־OECD היא כי יחס החוב לתוצר, שהיה בשנת 2023 61.6%, ועלה בעקבות המלחמה ל־66.1% בשנת 2024 ול־68.3% השנה, צפוי לרדת הודות לצמיחה ל־67.9% בשנת 2026 ול־66.3% בשנת 2027.
אלה עדיין שיעורי חוב תוצר נמוכים, שכן בגוש היורו היחס היום 88%. לפי הארגון, שמושבו בפריז, העודף בחשבון השוטף - הקטר מאחורי ייסוף השקל - שהיה 3.2% בשנת 2023, ירד אשתקד ל־2.8% והשנה ל־2%, יישאר 2% בשנה הבאה ויעלה ל־2.3% בשנת 2027. המשמעות - חוזקו של השקל במקומו.
5. לישראל יתרון בכך שבניגוד למדינות אחרות, המכס על כניסת סחורות לארה"ב בממוצע משוקלל הוא רק 10.2%, הרבה פחות מאשר במרבית המדינות. לפי נתונים ישראליים, רק 7.5% מהסחורות המיוצאות לארה"ב נפגעו מהמכס החדש של הנשיא טראמפ. הארגון מזכיר כי החוסן של ישראל הוא יצוא השירותים, בעיקר שירותי הייטק, שעליהם אין מכס כלל וכלל.
אציין כי יצוא השירותים של ישראל מהווה 55%־60% מכלל היצוא הישראלי. זו חוזקה של ישראל. ה־OECD מציין שישראל חזקה בתחום מלחמת סייבר והגנת סייבר, ומציין את הדומיננטיות של ישראל במחקר ופיתוח בתחומי ההייטק, תעשיית המידע, התקשורת והמחשבים. העלייה במתח העולמי והמלחמות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה מגבירות את היצוא הבטחוני הישראלי.
מול הנתונים החיוביים האלה, ה־OECD ממליץ להפחית בירוקרטיה וחסמים, כולל חסמי יבוא. בכלל, מומלץ להקל כניסת עסקים ויזמים לכל תחום. מובן שמומלץ להפחית את כל הבירוקרטיה והרגולציה המיותרת בתחום הבנייה. הממשלה אכן אישרה, כמו בשנים קודמות, קיצור תהליכים תכנוניים.
הצעת התקציב והחוקים הנלווים אליה בחוק ההסדרים עוד יעברו שינוים, אך הבסיס של הצעת הממשלה סביר עד טוב על רקע צורכי הביטחון והמשק. כדי לבסס את המשק הישראלי, צריכים כולם ליטול חלק ולהטות שכם: מלימודים רלוונטיים, כולל לימודי ליבה, דרך התגייסות לצבא של כולם, כולל חרדים, ביטול עיוותים בתחום המס כמצוין וכלה בהעמקת גביית מיסים גם על פי החוק הקיים. הנה לפניכם בינה מלאכותית שתוכל לעזור לגבות מסי אמת גם בשנת בחירות. כך נגיע בתוך שנים מספר לצמרת התוצר לנפש בעולם. זה אפשרי, חלום בר השגה.
בשבוע הבא נחגוג ניצחון צבאי של החשמונאים על האימפריה היוונית בראשותו של אנטיוכוס אפפינס באמצע המאה השנייה לפני הספירה, ואת גבורת המכבים מול האויב הסלאוקי והמתייוונים.
כך עשינו במלחמת השחרור, היא מלחמת העצמאות, אז היו בישראל רק 800,000 יהודים. נוכל לעשות זאת פעם נוספת. רק משק חזק מאוד יוכל להחזיק צבא חזק שעיניו פקוחות סביב השעון, כולל שבתות וחגים, כדי שלא יטבחו בנו עוד. חג אורים שמח.
התרעות פיקוד העורף