אנקרה, הנוקטת מדיניות חוץ אסרטיבית ומעצימה בהתמדה את תעשיות הביטחון שלה, רואה בסוריה מוקד גיאופוליטי חשוב: מרחב השפעה אסטרטגי וזירה מרכזית לביסוס מעמדה כמעצמת אנרגיה ומוקד כוח אזורי – במיוחד מול ישראל.
דוגמאות לכך כבר ניכרות בשטח: הסכם בשווי 7 מיליארד דולר בין חברות טורקיות, אמריקאיות וקטאריות להקמת תחנות כוח מבוססות גז טבעי ואנרגיה סולארית בסוריה; וחידוש פרויקט צינור הגז מקטאר שעובר בסוריה, שהוכרז כבר ב־2009 ויוצא כעת לפועל לאחר עיכובים גיאופוליטיים וכלכליים.
טורקיה מבקשת לשלב את המיזמים הללו במארג רחב של פרויקטים אזוריים להולכת גז, דלקים וחשמל, כחלק ממאמציה להפוך למרכז סחר בינלאומי ולצומת אנרגיה מרכזי (Hub) המחבר בין המזרח התיכון לאירופה.
ביטחון אנרגטי מרגיע
מעבר לכך, שילוב רשת החשמל הטורקית־סורית בצומת קריטי של רשת החשמל האזורית, עשוי לתרום בעתיד לביטחון האנרגיה במזה"ת ולמעבר הדרגתי לאנרגיה ירוקה. המהלך נועד גם להעמיק את קשריה של אנקרה עם וושינגטון, לצמצם את השפעתן של רוסיה ואיראן, ולגוון את מקורות האנרגיה שלה, דוגמת ההסכם ליבוא גז מטורקמניסטן תוך גישור בין רפובליקות מרכז אסיה למדינות אירופה.
שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחום הגרעין האזרחי – ובהם הסכמים להעברת כורים מודולריים קטנים וטכנולוגיה גרעינית – מהווים משקל נגד למהלכיה של מוסקבה ולפעילות חברת Rosatom הרוסית, המקימה בימים אלה את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בטורקיה בהיקף של 20 מיליארד דולר.
יתרה מכך, עבור אחת הכלכלות הגדולות באזור – עם תמ"ג של 1.4 טריליון דולר – מדובר בצעד קריטי להשגת ביטחון אנרגטי ארוך טווח. טורקיה תלויה כיום ביבוא גז מ־21 מדינות, שכן 99% מצריכתה מבוססת על יבוא, בעיקר מרוסיה (42.3%), אזרבייג'ן (20.3%) ואיראן (10.7%).
ההסכם שנחתם לאחרונה בין BOTAS הטורקית ל־Mercuria האמריקאית, לרכישת גז טבעי נוזלי (LNG) בהיקף של 43 מיליארד דולר לתקופה של 20 שנה, מגדיל את נתח השוק האמריקאי ומעניק לאנקרה מנוף גיאופוליטי משמעותי מול מוסקבה וטהרן.
הצמצום הצפוי של יבוא הגז הרוסי עם פקיעת ההסכם בין המדינות ב־2026 עשוי להחליש את מעמדה של רוסיה כיצואנית גז מובילה, ולחזק מנגד את מעמדה של טורקיה כמעצמת אנרגיה אזורית – במיוחד מול ישראל, במסגרת מיזם EastMed והסכם הגז שלה עם מצרים.
שיתופי פעולה המתהווים בין חברות אנרגיה טורקיות ואמריקאיות עשויים להתרחב גם לעיראק, לסוריה וללוב – למשל, באמצעות חיבור לרשת צינורות הגז הערבית הקיימת שמחברת את סוריה, ירדן ומצרים – וכן לדרום הקווקז. הסכם השלום בין ארמניה לאזרבייג'ן ופתיחת "מסדרון זאנגור" צפויים להרחיב את הקישוריות בין מרכז אסיה לאירופה, ולחזק את מעמדה של טורקיה כחוליה חיונית בשרשרת הלוגיסטית־אנרגטית האזורית.
לפי נתוני בלומברג, טורקיה ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות של גז טבעי – עלייה של 30% בהשוואה ל־2024 – נתון הממחיש את קצב ההתרחבות של שוק האנרגיה הטורקי ואת נחישותה של אנקרה לבסס את עצמאותה האנרגטית בשנים הקרובות.
לבלום את הישות הכורדית
הידוק קשריה של טורקיה עם ממשל טראמפ מאפשר לה למנף את עוצמתה הצבאית, כמדינה המחזיקה באחד הצבאות החזקים במזה"ת והשני בגודלו בנאט"ו, ואת מיקומה האסטרטגי - למיצובה כחוליה קריטית בין אנרגיה, ביטחון וגיאופוליטיקה.
הנוכחות הצבאית הגוברת בצפון סוריה משמשת עבורה כמנוף השפעה על מאזן הכוחות האזורי, וממקמת אותה כשחקנית מרכזית בתהליך השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, כמו גם ביוזמות בינלאומיות נוספות לשיקום אזורי עימות – ברצועת עזה, בלבנון ובלוב.
אף שהשקעותיה הנרחבות בתשתיות אנרגיה ושיקום אזרחי בסוריה עלולות להכביד על כלכלתה, המתמודדת עם אינפלציה של כ־30% ולחצי חוב גוברים, אנקרה רואה בכך השקעה ארוכת טווח בביצור מעמדה, בעיצוב תדמיתה האזורית ובמימוש חזונה הגלובלי.
עם זאת, התרחבות זו מחריפה את המתחים הדיפלומטיים והסיכונים הביטחוניים מול יריבותיה: רוסיה ואיראן, בשל הפגיעה בהשפעתן האנרגטית; ישראל, מצרים ואיחוד האמירויות, סביב התחרות על נתיבי האנרגיה והשפעה אזורית; וכן עם יוון וקפריסין, על רקע פרויקטי הגז במזרח הים התיכון והמחלוקות בעניין גבולות השטחים הימיים.
מהלכים אלה מחזקים את יציבותה הכלכלית והאנרגטית של טורקיה, מעצימים את מעמדה האזורי, ומרחיבים את תפוצת הגז הטורקי הנוזלי (LNG) לאירופה ולצפון אפריקה. ארה"ב – ספקית ה־LNG המובילה בעולם – מציעה לטורקיה חלופה אמינה, מגוונת ותחרותית, המהווה נדבך מרכזי בביסוס עצמאותה האנרגטית ובהעמקת השפעתה על המערך הגיאו־כלכלי החדש, המתהווה בימים אלה בזירה הבינלאומית.
עם זאת, האתגר המרכזי הניצב כיום בפני ממשלת אנקרה – המשלבת כוח צבאי עם חזון אנרגטי וכלכלי רחב היקף – הוא לתמרן בין שחקנים ואינטרסים מתנגשים. המעורבות העמוקה בסוריה משקפת תפיסת עולם חדשה, שבה האנרגיה משמשת ככלי מדיני ומנוף לעיצוב מאזן הכוחות. בגיבוי אמריקאי ובשיתוף פעולה הדוק עם קטאר, טורקיה מבקשת להרחיב השפעתה על הביטחון, זרימת הסחר והאנרגיה במזה"ת.
מנגד, היא נדרשת להתמודד עם שחיקה כלכלית, מתיחות ביטחונית וספקנות מערבית – אתגרים המחייבים אותה לאזן בין הזדמנויות לסיכונים, ולמנף את סוריה כמנוף צמיחה והשפעה מבלי לשלם מחיר כבד מדי בזירה הפנימית והבינלאומית.
אם ארדואן יידע לרסן את שאיפותיו המגלומניות ולהתאים אותן למגבלות המציאות, תוך נקיטת "ריאל פוליטיק" ומדיניות זהירה ומתוחכמת, טורקיה עשויה להפוך את הישגיה בסוריה לבסיס איתן לביסוס מעמדה כמעצמת אנרגיה אזורית וכמתווכת דיפלומטית גלובלית – שחקנית דומיננטית במזרח התיכון המשפיעה על עיצוב הסדר החדש בכלכלה ובפוליטיקה העולמית.
התרעות פיקוד העורף