חז"ל לימדו אותנו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. אבל בשנים האחרונות חזינו ביותר מדי יהודים, צדיקים והורים, ששילמו בחייהם עם אמונתם. שליחי חב"ד שנמצאים בחזית המאבק על חיים יהודיים, בארץ ובתפוצות, שנהרגים על קידוש השם, כשמולם שנאה יוקדת, אנטישמיות ושנאת יהודים.
חג החנוכה, שיחוג מהערב ובשמונה הימים הבאים מדבר בדיוק על זה. על רשעה שבאה לעולם ומאיימת בדיוק על הנקודה הזאת: השמדת כל ערך יהודי וחיים יהודיים שעם ישראל מעוניין לשמר ולציין. היוונים לא ביקשו לפרק את בית המקדש ואפילו לא להפסיק את העבודה בו. הם לא שפכו את השמן והשמידו אותו אלא טמאו אותו. כמו אמרו לעם ישראל - אתם רוצים להמשיך להאמין בקב"ה? אין בעיה, אבל באופן שנגיד לכם. המנורה יכולה להמשיך ולבעור אבל לא בשמן טהור, אלא בשמן שלהם. בשמן של אומות העולם, שמן טמא שהאור שלו חיצוני בלבד, ורחוק מהציווי האלוקי.
ומכאן בדיוק גם הכוח להמשיך. כי כשהם מבינים שעם ישראל לא מוותר, לא מבקש להיטמע ולהתיישר אלא בדיוק להפך - להמשיך בבידול והייחודיות, הם מבינים שמולם כוח רוחני עצום שלעולם לא יוכלו לו.
אז נכון שיש כמה מהם שעדיין מנסים. בפיגועים, ברצח, בהפצת שנאה והסתה, אבל אותו תוקף יהודי שעמד לאבותינו בימים ההם, הם שיעמדו לנו נגד חורשי רעתנו בזמן הזה.
התרעות פיקוד העורף