ניצחון החשמונאים־המכבים על הצבא האדיר של אנטיוכוס נבע אז בעיקר מהיכולת שלהם לגייס את כל עם ישראל למאבק הקיומי מתוך תחושת חובה דתית־לאומית תחת הקריאה "מי לאדוני אליי".
זהו צעד בלתי מתקבל על הדעת כשהוא נעשה על ידי מי שאמור לייצג ציבור שנושא במידה רבה כל כך בנטל המלחמה שעדיין לא תמה. העניין נעשה מוזר עוד יותר כשמתברר שסמוטריץ’ לא לבד – קולות נוספים בציונות הדתית מצטרפים לדעתו.
חשוב להדגיש שלא כולם בציונות הדתית איבדו את דמותם בכל הקשור לחוק המוצע. לדוגמה, השר אופיר סופר והח"כים מיכל וולדיגר ומשה סולומון שהביעו באופן נחרץ את התנגדותם לחוק.
ועדיין, יש בקרב אנשי הציונות הדתית רבים שטוענים שהכיוון המסתמן בליבת המפלגה הוא לא להפיל את ממשלת הימין בגלל חוק ההשתמטות. היו"ר סמוטריץ’ מוביל קו זה, אף שהוא רואה בבירור בסקרים את תוצאות תמיכתו בחוק, ואף שהוא יודע היטב שהחוק לא ישנה את המציאות ונועד רק לשרידות הממשלה המקרטעת.
מנגד, קשה להאמין שהציונות הדתית, מפלגה עם שורשים עמוקים במפלגת האם, המפד”ל, תיתן יד לחוק שנוגד את עקרונותיה, פוגע בביטחון המדינה ובעתידה. זוהי פצצת זמן מתקתקת שיכולה להביא להתפצלות הציונות הדתית, כי קשה לראות איך כל הציבור של הכיפות הסרוגות הולך אחרי "סיר הבשר" של ממשלת הימין במקום ללכת עם האמונה, המסורת והנאמנות למדינה.
כפי שזה נראה, בסופו של יום יהיה זה סמוטריץ’ שיאכל את הדגים המסריחים וגם יגורש מהעיר. בגלל התמיכה בחוק, הוא יגרום לריסוק הציונות הדתית ויסיים את דרכו כיו”ר המפלגה ואולי גם את דרכו הפוליטית.
התרעות פיקוד העורף