היועמ"שית מנמקת את תמיכתה בהדחת בן גביר בטענה כי בן גביר התערב בעבודת המשטרה בניגוד לפסק דין של בג"ץ ובכך עבר על החוק. אם היועצת סבורה שבן גביר עבר על החוק, שתתכבד ותגיש כתב אישום נגד בן גביר - אבל היועמ"שית בוחרת שלא לעשות זאת, ולא בכדי.
היועמ"שית יודעת שהסיכוי להרשיע את בן גביר בעבירה כלשהי בגלל התנהלותו מול המשטרה היא אפסית עד לא קיימת. אז למרות שאין סיבה משפטית לפטר את בן גביר, היועמ"שית חותרת להרחבת הלכת דרעי פנחסי - כך שבג"ץ יוכל להתערב בכל מינוי של שר, גם אם הוא לא נאשם, רק כי היועמ"שית או השופטים סבורים שאין למנות את האדם הספציפי לתפקיד שר כזה או אחר. מדובר בהתערבות בשיקולים פוליטיים טהורים.
באופן עקרוני, המחשבה שהייתה צריכה לעמוד בראש התומכים בפיטורי בן גביר, היא מה יקרה ביום בו מאזן הכוחות יתהפך - כאשר הממשלה תהיה מהמחנה הפוליטי האחר, והיועץ המשפטי לממשלה ושופטי בית המשפט העליון יהיו בעמדה המנוגדת לממשלה.
למרות ההתנהלות הזאת, בצד השמרני השיח צריך להישאר כשיח של עקרונות. במנותק משאלת זהות בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי, על היועצת המשפטית לממשלה ושופטי בג"ץ להישאר מחוץ לשדה השיקולים הפוליטיים הטהורים של ראש הממשלה. מי מהמשפטנים הבכירים בישראל שמעוניין להיכנס לנעליו של ראש הממשלה, שיתכבד וירוץ בבחירות לכנסת - כשהוא מבקש לשם כך את קולו של העם, השליט הבלעדי בדמוקרטיה.
התרעות פיקוד העורף