הכוונה במיוחד לתנאים ולאמוראים, חכמי התלמוד. לכל חג ומועד בלוח היהודי הם הקדישו מסכת שלימה ומיוחדת, שכוללת דינים, מצוות, מנהגים ונהוגים הקשורים ומבטאים את משמעות החג ומהותו. החג האחד והיחידי שאין לו מסכת מיוחדת הוא חנוכה. לחג הכל כך מקובל, כל כך נפוץ ופופולרי חכמי התלמוד לא מצאו לנכון להקדיש לו מסכת מיוחדת כפי שנהגו עם כל חג אחר.
כמובן, שהם לא יכלו ולא רצו להתעלם מהחג. לכן הם עוסקים, מסבירים ומנציחים את החג בשלושה עמודים. במסכת שבת סוף דף כ'א שואלת הגמרא, "מאי חנוכה". ההסבר לחג, שהתנאים נותנים, מתמקד בלעדית ומתרכז בהסבר לשמן, בנס השמן, בחשיבות השמן, בסוגי השמן המותרים והאסורים לשימושו בהדלקת נר חנוכה. "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל... וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך שמן אחד שיה מונח בחותמו של כהן גדול"?
חכמי התלמוד לא מזכירים, אפילו לא ברמז, את המלחמה שקיימו החשמונאים וניצחונם נגד היוונים. אף מילה על המלחמה. לעומת זאת, בתפילת "ועל הנסים" שאומרים בתפילת העמידה, לא מוזכר גם לא ברמז נס השמן. כל התפילה היא הודיה על הנצחון במלחמה "מסרת גבורים ביד חלשים"...
חכמי התלמוד לא אהבו מלחמות. אפילו המונח "מלחמה" היה פסול בעיניהם והם הגדירו מלחמה כ"פולמוס". היה לתנאים קשה להתמקד בחג שמציין ניצחון צבאי. לכן אם כבר הזכירו במאמר אחד בגמרא את החג, העדיפו להתמקד בנס של גילוי ומציאת פך שמן.
לחכמי התלמוד היתה עוד "בעיה" עם חג החנוכה, ליתר דיוק עם החשמונאים – בעיה שגרמה לתנאים להתייחס בהסתייגות לנצחונם במלחמה. בעקבות ניצחונם הגורף על היוונים, החשמונאים הכתירו את עצמם כמלכים. ובמשך כמאתיים שנה משלו בעם כמלכים. עובדה שבעיני חכמי התלמוד היתה חוצפה, ניגוד ועלבון במעמד שבט יהודה, שלו וליוצאי חלציו נמסרה המלוכה.
זאת גם הסיבה שחג החנוכה לא מוזכר בכלל במשנה. רק פעם אחת באופן אגבי חנוכה מוזכר במשנה כאשר נר חנוכה גורם לדליקה ונזק. הסיבה להתעלמות הגורפת של המשנה מחג החנוכה היא שעורך המשנה היה רבי יהודה הנשיא, משבט יהודה. הוא הסתייג במופגן ואולי כעס מהשתלטות החשמונאים על המלוכה והתנהלותם כמלכים.
מעניין שבמקביל לעובדה שחכמי התלמוד, התנאים, התייחסו בבעייתיות לחג החנוכה ועסקו בו כנושא לא מרכזי כמו שעסקו בחגים אחרים – צדיקים, ראשי חצרות חסידיות מרכזיות, דווקא ראו בחג החנוכה "מאגר" עשיר ומרתק של משמעויות, של יהדות מקורית, של מקור להסברים על מהות היהדות. ספרי חסידות מדורות קודמים מלאים בהסברים על משמעות חג החנוכה.
במאמץ מוצהר להעצים את חשיבותם של חג החנוכה ופורים מציין שפת אמת, "רק בדורות הקדמונים היה די להם בג' רגלים ודורות אחרונים שהיה גלוי וידעו לפני אבינו שבשמים שלא היה לנו תקומה חס ושלום והוסיף לנו מועדות אלו". חנוכה הוא חג שהיהודים יצרו וקבעו את מצוותיו ומנהגיו. זה לא פלא שחנוכה כל כך מקובל, כל כך נפוץ ואהוב על הכל.
התרעות פיקוד העורף