חשוב לומר, לא הכל רע במערכת החינוך. לצד הקשיים והמבנה שדורש עדכון עמוק קיימות נקודות אור, כאנשי חינוך מצוינים והישגים מרשימים. אבל מה שעבד בעבר כבר לא מחזיק מול אתגרי ההווה והעתיד. כדי להתמודד עם אתגרים אלה נדרש מהלך מתואם ומתמשך. יש לא מעט פתרונות, אך מנקודת המבט של רשות מקומית, כמה מהם חשובים במיוחד.
אי אפשר לדבר על חינוך איכותי בלי להזכיר את ההורים – השותפים הטבעיים למאמץ החינוכי. כשהמערכת רואה בהם גורם מסייע, וכשההורים פועלים מתוך אמון וכבוד, נוצר חיבור בריא שתורם לתלמידים, למורים ולבית הספר. רשות מקומית יכולה לחזק את הקשר הזה באמצעות שיח פתוח ומעורבות ההורים בתהליכים.
תוכנית “עושים דמוקרטיה” שהטמענו במערכת החינוך העירונית בגבעתיים, מגני הילדים ועד לתיכונים, היא דוגמה ליכולת של רשות מקומית להוביל תהליך חינוכי משמעותי. תוכנית זו אינה מתאימה בהכרח לכל הרשויות, כך שאין לכפות מודל אחיד על מערכת מגוונת. היכולת של הרשויות המקומיות לקדם תוכניות צריכה להיתמך במדיניות ארצית שמכירה בזכות ובחובה של הרשויות להוביל תהליכים שמתאימים לצורכי הקהילות שלהן.
מובן שגם במערכת החינוך קיים צורך בבלמים ובאיזונים שימנעו פערים בין רשויות מבוססות לרשויות מוחלשות, שישמרו סטנדרטים פדגוגיים ושיגנו על זכויות התלמידים. אך האתגרים האלה פתירים ואינם מצדיקים את הותרת המצב כפי שהוא היום – מצב שבו הרשות המקומית נושאת באחריות הציבורית, אבל מחזיקה בסמכויות חלקיות בלבד.
התרעות פיקוד העורף