מחקרים רבים מצביעים על שורה של נזקים שגורמות הרשתות החברתיות גם למבוגרים אבל בעיקר לילדים. אותן רשתות שנועדו לחבר בין אנשים, הפכו לזירה שמעצימה חרדה, דיכאון ולחץ חברתי. השימוש התמידי עד כדי התמכרות מלחיץ את הנפש ואת הגוף. ילדים ומתבגרים מוצאים את עצמם, שלא בטובתם, בעולם שאינו בנוי עבורם ושאין להם עדיין כלים להתמודד עם המתרחש בו. אין להם יכולת לוויסות רגשי של חרדה גבוהה, והם חשופים למרחבים ללא גבולות, ללא בקרה, וללא אפשרות להתמודד עם רשע, זדון ואפילו התעללות.
המחקרים מראים על קשר ישיר בין שימוש ברשתות החברתיות לבין עלייה בדיכאון, בבעיות התנהגות ובעיות שינה, וכן בפגיעה קשה בדימוי הגוף ואף נטיות אובדניות. השפלה קולקטיבית וחרם דיגיטלי עלולים להביא ילדים ובני נוער למצוקה נוראה ולמשברים נפשיים והפרעות נפשיות. הפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי עלולה ללוות אותם עד סוף חייהם ולקבוע את עתידם.
תפקידנו כאנשים בוגרים ואחראים, כהורים וכמורים, להציל את הנוער מחשיפה מסוכנת להטרדות מיניות, למפגשים מסוכנים, לגניבת מידע, להפצת מידע שקרי ולהנדוס התודעה. החוק שנכנס לתוקפו באוסטרליה מגן על הילדים מבריונות ברשת, מעברייני מין ומביוש. הגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות איננה גזירה, היא הגנה. לא צמצום החופש אלא הענקת חירות פנימית ואפשרות ליצירת קשר בלתי אמצעי, קשרי אמת אנושיים ולא מקוונים.
חקיקת החוק יכולה להיות ההבדל בין ילד נוירוטי ודיכאוני לילד שמח שיגדל להיות בוגר שמח. בין ילד שנשבר לילד שנשאר.
התרעות פיקוד העורף