בראש סדר היום של טראמפ ניצב המעבר המיידי לשלב השני של ההסכם בעזה, שבמרכזו אמור כוח ייצוב בינלאומי להגיע לרצועה ובאמצעות ממשלה טכנוקרטית שהרכבה עדיין לא ברור לנהל את חייהם של שני מיליון העזתים בתוך עיי החורבות. נכון להיום, ארצות הברית פנתה ליותר מ־70 מדינות בבקשה לסיוע צבאי וכספי ליישום הפתרון בעזה, ורק כ־20 מדינות הביעו עניין. רובן מוכנות לסייע כספית, אבל מתחמקות ממשלוח כוחות צבאיים.
ברור שישראל לא תוכל לפעול בעזה נגד כל איום כפי שהיא פועלת בלבנון, כשכוח בינלאומי נמצא שם ואנשיו עלולים להיפגע בפעילות. מציאות כזו תאפשר לחמאס לשרוד ולהמשיך לשלוט למעשה בעזה, כשהניצחון המוחלט של נתניהו יוכח ככישלון מוחלט. התנגדות הממשלה לעצירת המלחמה בתמורה להשבת כל החטופים, ולמתן אפשרות לרשות הפלסטינית לנהל את החיים ברצועה בסיוע אמריקאי־מצרי־ירדני, הולידה את המעורבות האמריקאית ברצועת עזה, מעורבות שפועלת ללא סנטימנטים נגד האינטרסים של הממשלה.
עכשיו צפוי לחץ מסיבי של טראמפ על נתניהו, שיאלץ אותו לקבל את העובדה שלטורקיה ולקטאר תהיה נוכחות ברצועת עזה ואת יישום השלב השני בהסכם, מה שישרת באופן ברור את חמאס. מצב זה יקשה על בן גביר וסמוטריץ’ להישאר בממשלה ולתת יד למציאות שתהפוך את הניצחון הצבאי לכישלון מדיני מהדהד.