בספטמבר השתתפתי בוועידת ראשי ערים באוסטרליה נגד האנטישמיות. ראשי ערים ומנהיגים מקומיים מכל רחבי אוסטרליה תמכו בוועידה כדי להתמודד עם העלייה בתקריות האנטישמיות ועם תחושת חוסר הביטחון של הקהילה היהודית. אבל גם אז, היו שתקפו את הוועידה כצעד פוליטי, טענו שהמציאות המוצגת מוגזמת, או שזו דרך להסיט תשומת לב מישראל.
האנטישמיות אינה רק בעיה של יהודים. היא איום על החוסן המוסרי של אוסטרליה. חברות שמקבלות שנאה כלפי יהודים, בדרך כלל לא עוצרות שם. כשמיעוט אחד מסומן כפגיע, הדמוקרטיה כולה נחלשת.
בכל פעם שמצדיקים אנטישמיות או מתעלמים ממנה, הקיצונים מחוזקים. כל כישלון בפעולת־נגד שולח מסר, שחיי יהודים חשובים פחות. הטבח בבונדיי ביץ’ חייב להיות נקודת מפנה, ואוסטרליה עומדת עכשיו בפני בחירה: היא יכולה להמשיך להמעיט, להסביר או לדחות, או להתמודד עם אנטישמיות ברצינות הנדרשת.