הצעת כץ לשבץ את חיילי גל"צ לאחר סגירת התחנה כלוחמים היא בדיחה | נסטלבאום

ההוראה של שר הביטחון לשבץ את החיילים שמשרתים בגל"צ כלוחמים או תומכי לחימה ראויה להיכנס להיסטוריה על חשיבה סאטירית מקורית. חופש הביטוי הוא לא מותרות - וסגירת התחנה היא חריגה וגם מסוכנת

משה נסטלבאום צילום: פרטי
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ בתום ישיבת הממשלה על סגירת תחנת הרדיו גלי צה"ל | צילום: רועי אברהם /לע"מ, סאונד: בן פרץ /לע"מ

מדובר בדרישה הזויה, שכן מדובר בחיילים שמקצועם הוא כתיבה עיתונאית, הפעלת ציוד טכני או הפקת תוכניות. עכשיו הם נדרשים להיות לוחמים או תומכי לחימה בשדה הקרב. זו החלטה מנותקת מהמציאות, שמדגימה את הפער בין כוונות פוליטיות לבין מציאות ביטחונית.

גלי צה"ל היא זירה נדירה של עיתונות עצמאית בתוך הצבא. מקום שבו ניתן להביע דעות שונות, לקבל מידע מקצועי ולהשמיע ביקורת. הפסקת פעילותה של התחנה הצבאית היא צמצום חופש הביטוי ופגיעה בו.

גלי צה''ל, גל''צ, גלגל''צ
גלי צה''ל, גל''צ, גלגל''צ | צילום: אבשלום ששוני

חופש ביטוי הוא לא מותרות. הוא מאפשר ביקורת, מחקר, יצירתיות ודמוקרטיה. כאשר המערכת מקבלת החלטה לסגור תחנת שידור, הציבור נתון למערכת שמאפשרת לו לדעת רק את מה שהמערכת רוצה שידע.

מדובר במהלך חסר תקדים במדינה דמוקרטית. הצעד הזה הוא לא רק חריג. הוא מסוכן, משום שהוא יוצר מצב שבו הממשלה והצבא הופכים לשליטים עליונים, שקובעים מה מותר לציבור לדעת ומה אסור לו. הציבור נתון למנגנון שמכתיב לו למה להאזין ומה לא ראוי להאזנה, והכול משיקולים פוליטיים.

המדינה חייבת להבין שסגירת תחנה צבאית אינה מבטיחה ביטחון. היא יוצרת חשש, אי-אמון וצנזורה. האזרחים חייבים לעמוד על זכותם לדעת, ללמוד, לבקר ולהגיב. כל מגבלה על מידע היא מגבלה על חופש הפרט, על עתיד הדמוקרטיה, ועל היכולת של המדינה להתקיים כחברה חופשית ומתקדמת.

תגיות:
ישראל כץ
/
עיתונות
/
גלי צה"ל
/
חופש הביטוי
/
חופש העיתונות
/
גל"צ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף