מדובר בדרישה הזויה, שכן מדובר בחיילים שמקצועם הוא כתיבה עיתונאית, הפעלת ציוד טכני או הפקת תוכניות. עכשיו הם נדרשים להיות לוחמים או תומכי לחימה בשדה הקרב. זו החלטה מנותקת מהמציאות, שמדגימה את הפער בין כוונות פוליטיות לבין מציאות ביטחונית.
גלי צה"ל היא זירה נדירה של עיתונות עצמאית בתוך הצבא. מקום שבו ניתן להביע דעות שונות, לקבל מידע מקצועי ולהשמיע ביקורת. הפסקת פעילותה של התחנה הצבאית היא צמצום חופש הביטוי ופגיעה בו.
חופש ביטוי הוא לא מותרות. הוא מאפשר ביקורת, מחקר, יצירתיות ודמוקרטיה. כאשר המערכת מקבלת החלטה לסגור תחנת שידור, הציבור נתון למערכת שמאפשרת לו לדעת רק את מה שהמערכת רוצה שידע.
מדובר במהלך חסר תקדים במדינה דמוקרטית. הצעד הזה הוא לא רק חריג. הוא מסוכן, משום שהוא יוצר מצב שבו הממשלה והצבא הופכים לשליטים עליונים, שקובעים מה מותר לציבור לדעת ומה אסור לו. הציבור נתון למנגנון שמכתיב לו למה להאזין ומה לא ראוי להאזנה, והכול משיקולים פוליטיים.
המדינה חייבת להבין שסגירת תחנה צבאית אינה מבטיחה ביטחון. היא יוצרת חשש, אי-אמון וצנזורה. האזרחים חייבים לעמוד על זכותם לדעת, ללמוד, לבקר ולהגיב. כל מגבלה על מידע היא מגבלה על חופש הפרט, על עתיד הדמוקרטיה, ועל היכולת של המדינה להתקיים כחברה חופשית ומתקדמת.