טעות. טועים. טעיתי. קורה. גם בפעם המיליון שזה קורה, זה מצחיק. הבעיה היא, אמרתי למגל, לא שאתה אכלת את מה שהוא האכיל ושהוא הצליח לעבוד עליך. זה שראש ממשלת ישראל בלע את מה שהוא האכיל והוא הצליח לעבוד גם עליו. רק זה צריך להספיק כדי שאותו ראש ממשלה יורחק מהחיים הציבוריים ומהציבור בכלל.
אבל זה לא העניין. זו אפילו לא ההתחלה של העניין. כי כדי שראש ממשלה לא ירומה על ידי אנשיו, לא יבלע את השקרים שלהם ולא ייפול טרף לנכלוליות שלהם, קיים מוסד שנקרא תחקיר ביטחוני. במקור הייתה ישראל אמורה להיות מדינה מסודרת, מתוקנת, עם מוסדות, עם תהליכי בקרה. בשביל זה יש שב"כ ומלמ"ב. בגלל זה כל מי שמתקרב לתפקיד ממלכתי רגיש, לא כל שכן לאקווריום של ראש הממשלה, שהוא קודש הקודשים, צריך לעבור תחקיר מדוקדק, שיכשיר אותו להיכנס לעניינים שקובעים את גורלנו.
על פרטי הפרשה הזו צריך לחזור בפתח כל שעה עגולה. וגם אז, קשה להאמין שזה באמת קרה. קשה להאמין שלשכת נתניהו הייתה עסוקה, תוך כדי מלחמה, במבצעי השפעה על הציבור הישראלי למען קטאר, כשבכיריה מקבלים על זה שכר. קשה להאמין שבכירי לשכת נתניהו גנבו חומרים סודיים ביותר מצה"ל, שנפסלו על ידי הצנזורה, והדליפו אותם לתקשורת זרה, כדי להסיט את תשומת הלב מרצח ששת החטופים ולבצע מבצע השפעה על הציבור הישראלי.
קשה להאמין שלקטאר, מדינה שעומדת מאחורי ההסתה האנטישמית והאנטי-ישראלית ביותר בעולם, היו סוכנים בשכר בתוך לשכת ראש הממשלה. קשה להאמין, אני יודע. אבל תאמינו. זה קרה. על העובדות האלה אין מחלוקת.
כמה מאמץ פתטי, כסף ואנרגיה מוציא המודיעין האיראני כדי להשיג איזה ילד שייסע לאיזה מושב כדי לצלם את הרחוב שבו גר שר כלשהו, בזמן שקטאר מגייסת לשירותה את האנשים הכי קרובים לראש ממשלת ישראל, בזמן מלחמה.
תאוריה מחרידה, מפלצתית, לא אנושית, לא ישראלית, לא נכונה ולא הגיונית. ולכן היא גם הצליחה. כי כשמכונת הרעל רוצה להשיג משהו, היא משיגה. יעלה כמה גופות שיעלה. אלא שעכשיו מתברר שאם הייתה כאן בגידה, היא הייתה ממש מבפנים. לא רק מתוכנו, מתוך תוכנו. ממעמקי לשכת נתניהו. האנשים הכי קרובים והכי מקושרים.
אני משאיר את זה לחוקרים, לשופטים ולמשפט הציבור. כרגע, אפשר להסתפק רק בעובדות הגלויות כדי להביא את חבורת הקושרים הזו לדין מוסרי, ציבורי, ערכי. הוא חשוב לא פחות מהדין הפלילי. אנשים שלא מתביישים לעבוד עבור מדינה כמו קטאר, תוך כדי מלחמה, כשהם בעצם עובדים בלשכת ראש הממשלה, אצלנו. אצל כולנו. אנשים שמרמים עיתונאים ופועלים כדי לקעקע את הסכם השלום החשוב ביותר שעליו חתומה ישראל עם המדינה הערבית החזקה ביותר, כדי לקדם את האינטרסים של שולחיהם, מממני חמאס.
"אנחנו", כך מגדיר פלדשטיין אותו, את איינהורן ואת הקטארים. אוריך, כפי שהתברר, מכותב לכל זה, יודע ולכאורה גם מפעיל. נתניהו? הוא לא ידע. כמו תמיד.
גם אם הוא לא ידע, הוא האשם העיקרי והראשי. הוא, ששמע לפני חמש שנים מראש השב"כ שאב הבית במעון ראש הממשלה לוקח שוחד מספקים, והשאיר אותו בתפקיד. הוא, שליקט סביבו חבורת יועצים רעילה, לא כשירה, לא פטריוטית ולא מחויבת. הוא, שממשיך את מסע הג'יהאד המטורלל שלו נגד מדינת ישראל, כדי לאפשר לכל זה להימשך.
התרעות פיקוד העורף