להמשך כהונתה של ממשלת נתניהו יש משמעות וחשיבות בהיותה ממשלת הכניעה והנסיגה מלבנון, מסוריה ומהרצועה, והאחראית לאינתיפאדה בשל מה שהיא מעוללת בגדה. נתניהו ושות' מנהלים מלחמות התשה באמצעות כל מיני גיחות הרואיות מעבר לקווי האויב ותקריות מקומיות. הטריק המניפולטיבי הזה אמור להחזיק את הציבור על קצות אצבעותיו ולתחזק מצב לוחמה שבחסותו יעברו חוקי ההפיכה המשפטית והמשטרית.
האמת, גם ממשלת השינוי היא שלב ביניים. להחליף ממשלה כיום זה לא להחליף מצבר, אלא את כל המנוע. בינתיים אנחנו מנוהלים על ידי אנשים רעים שהופכים את סביבתם הימנית לרעה יותר. המון אנשים רגילים, כלומר, טובים, נוטים ימינה בגלל חולשת דעת ולא בגלל רוע לב שמאפיין חלק גדול מהעסקונה הימנית הצעקנית.
מבצעי השפעה בסגנון "איום קיומי" מנוצלים לטובת הסכמה עם מעשים רעים, במניפולציה כזו או אחרת. מדובר במערכה שלמה, 24/7, בעזרת דפי מסרים, עיתונאים מגויסים, משפיענים ושיווק מדיניות בהתאם לאופיים של הניצודים. שיטת הפעולה צופה לא רק תמיכה במהלך מסוים, אלא איגום הניצודים ברשתות לקראת הבחירות.
במקביל, מתבצע ציד נפשות תועות במגזר הליברלי, בין השאר באמצעות התרגיל ה"ממלכתי" העתיק של הלאומנות המשיחית מאז ימי הרב קוק האב: פעלול "יחד" מלאכותי לצורך עמעום כוונות ההשתלטות. נתניהו וסמוטריץ' חותכים את התקצוב לשיקום העוטף ומזרימים להתנחלויות כסף שבחלקו מממן מתנחלים שבאים "לעזור" ו"להשתלב" במאמץ לשיקום העוטף – ובעצם, להשתלט. מעין פייט ל"אחים לנשק", שבאים לעזור נטו ומוכפשים כבוגדים על ידי ממשלת המתנחלים.
גם בצפון וגם בדרום זקוקים התושבים לכל פירור תמיכה שהם יכולים לשים עליו יד כדי לחזור לחיים. להסכים לעזרה מתנחלית בלית ברירה – כן, אבל רק במסגרת כבדהו וחשדהו וסלקהו בהזדמנות הראשונה.
אין דרך בעולם שבה המגזר הליברלי-דמוקרטי יתחבר מנטלית ואידיאולוגית למגזר הימני בכלל והחרד"לי בפרט. יש ממשקים מחברים במובנים של תחזוקת המדינה לצורכי מתן שירותים לאזרחיה, אבל אין היתכנות לשותפות בניהול המדינה כשהקואליציה הנוכחית מוצצת את לשד המגזר הליברלי־דמוקרטי.
התרעות פיקוד העורף