בדברים שהשמיע שעות לאחר מכן, ראש הממשלה האוסטרלי כבר היה תקיף יותר, וההצהרה על הרפורמה המדוברת נראתה כעמידה ברורה לצד יהודי מדינתו. אולם לא ניתן להתעלם מהתבטאויותיהם של אלבניזי ושריו בשנתיים האחרונות ומהעובדה שבחרו שוב ושוב לעשות שימוש במונחים ניטרליים שהתעלמו מהאיום האנטישמי המרחף מעל הקהילה היהודית באוסטרליה. זאת, כשהם מתעלמים מההתרעות של גורמי הביטחון הישראליים.
ספק אם גם כעת אלבניזי מבין שחיים ומוות ביד הלשון. שבכוחה של השפה שבה בוחרים להשתמש מנהיגים, אישי ציבור ואנשי תקשורת ליצור מציאות ולהנדס תודעה, לעיתים רצחנית. אלבניזי אינו לבד. הוא רק חוליה בשרשרת ההיסטוריה, שלאורך דורות ביקשה להעלים מהעין את האנטישמיות ותוצאותיה. בין הדוגמאות הרבות ניתן למצוא את האימפריה הרוסית שמסגרה את הפוגרומים בשלהי המאה ה-19 כ״זעם עממי״ וכאי-סדר אזרחי, ואת פרשת דרייפוס, דווקא בחברה הצרפתית של עידן הנאורות, לאחר המהפכה שחרתה על דגלה את עקרונות השוויון והליברליזם.
אל מול זאת, מוטלת עלינו כיהודים החובה להוציא אל האור ברשות הרבים את אותם אישי ציבור, מנהיגים, אנשי תקשורת ואף יחידים. וכן עלינו להנכיח את קיומה של האנטישמיות, גם כשאחרים מנסים לטשטש אותה תחת מסך עשן של שיח מזויף על זכויות אדם, קולוניאליזם מדומה ורצח עם דמיוני. אחרת אנו מותירים את יהודי העולם להילחם מול צללים, שרק חשיפתם אל האור תאפשר לנצחם באמת.