ולמוצר עצמו. פלדשטיין הצטייר כאדם מרשים מאוד: חכם, רהוט, לא מתרגש משאלות סבוכות וחדות ובעל עומק רגשי. הסיפור שחשף על ילדותו כנער חרדי מגמגם והדרך שעשה למרות תנאי הפתיחה הקשים היה נוגע ללב. זה היה החלק האנושי, העטיפה. השאלה האמיתית היא האם להאמין לו בכל סיפור קטאר ולשכת נתניהו. אני מודה: אני לא בטוח. לא משום שהוא לא משכנע, להפך. הוא משכנע מאוד. מסוג האנשים שאם הם תופסים אותך בפינה, אתה מעביר להם את החסכונות בלי לחשוב פעמיים ויוצא מהם רגוע ומבסוט. דווקא בגלל זה אני לא בטוח שאני קונה את כל הסחורה שנמכרה כאן.
ספין-דוקטורים, לפחות אלה שפגשתי בחיי בארץ ובחו"ל, הם אנשים שיודעים לתמרן ולהפעיל אחרים לצרכים שונים ומגוונים: לטובת המדינה, למען ראש ממשלה, ולעיתים גם כדי לעשות לביתם. ספין-דוקטור טוב רואה שלושה, חמישה או שבעה צעדים קדימה. כשאני מצליח לתכנן את הצעד הבא, אני מבסוט עד הגג. לתחושתי רובנו כאלה: חיים את הרגע, מתקשים לתכנן פנסיה או את החיסכון החודשי הקרוב. הם, לעומת זאת, מתנהלים בספירה אחרת. מזיזים, בונים מהלכים ומבצעים. נדמה שהם משחקים בבני אדם, כמעט בלי נקיפות מצפון.
קשרים עסקיים של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטאר, בכל קונסטלציה, הוא דבר פסול. גרוע. מצחיק אפילו לכתוב את זה. זה מובן מאליו. קטאר היא מדינה שעשתה לישראל נזקים עצומים. חלק ניכר מהשנאה היוקדת כלפי יהודים בקמפוסים וברחבי העולם ניזון ממימון קטארי: תאים, תנועות, ארגונים שבהם התיעוב לישראל הוא אידיאולוגיה מרכזית. ומעל כולם, כמובן, אל-ג׳זירה, ערוץ מקצועי, בינלאומי, חד ויעיל, שעושה לנו בית ספר באוויר וברשתות ומרעיל את הגלובוס נגדנו.
הם טוענים שלא ידעו ולא הבינו. ייתכן. זה תמיד מפליא אותי איך אנשים כל כך חכמים וידענים, שאוגרים כל פיפס של מידע, הופכים להיות תמימים ופתאים כשזה מגיע למשהו שעלול להיות בעייתי ומכתים עבורם. ולמצקצקים: ספינולוגים היו ויש בכל לשכה, לאורך שנים. תחקירים פורסמו בעבר על אנשים מוכשרים שעשו כסף תוך ניצול הקרבה לשלטון. כסף עם ריח מפוקפק. אנחנו אוהבים לדמיין לשכות מאוישות ביועצים נטולי אינטרסים, אבל בפועל אלה אנשים אחרים.
ככל שצפיתי בריאיון, לא הצלחתי להוציא מהראש את המערכון של "ארץ נהדרת", שבו יועצי נתניהו מגורשים בזה אחר זה מהלשכה, תוך התנערות מהם, עד שהוא נותר לבד. מי שמשחק תחת סיכון מוסרי כל כך גבוה, מלהטט באש ועוקף קווים אדומים - בסוף יישרף. זה בלתי נמנע. הפעם זה פלדשטיין.