אלימות כנגד חפים מפשע, הפעלת טרור אזרחי וניסיון להצדיק פעילות זו בשם היהדות או הציונות הם לא רק שקר מוסרי אלא חילול השם, חילול התורה וחילול ערכי היסוד שעליהם מושתתת הדת שלנו - קדושת החיים, הצדק ורדיפת השלום.
הדת אינה קוראת לשריפת בתים או לתקיפת נשים וילדים, היא אינה סוגדת ללינץ'. איפה המעשים הללו שמבוצעים על ידי צעירים חובשי כיפה, ואיפה הדת היפה שלנו שקוראת לתת יחס הוגן לגר, ליתום ולאלמנה?
זו אלימות לשם אלימות, ריק מוסרי שאותו ממלאים בכוח, באדרנלין וברצון לשלוט באחר. לא רק נערי גבעות. ללא כל סיבה קבוצת צעירים מנפצת בקבוק על ראשו של עובר אורח מבוגר, מכה אנשים סתם, למען הצחוק, הכיף והתיעוד. צעירים יורים ברובי צעצוע כדורים לבנים על ילדי גן. הכל מתועד ברשתות החברתיות ומבוצע בתחושת חסינות מוחלטת - להם מותר הכל.
הגורמים להתנהגות הזו הם חינוך לקוי מבית, היעדר אכיפה, גיבוי אידיאולוגי גלוי או סמוי ותרבות שאינה מציבה גבולות. כאשר אלימות אינה נעצרת מיד ומלווה מיד בעונשים חמורים, וכאשר העבריינים מוצגים כאידיאליסטים, המסר שהכל מותר הופך להיות ברור. נדרשות אכיפה וענישה משמעותית וחסרת פשרות.
מאבק באלימות שבה מעורבים נערי גבעות אינו מאבק ביהדות או בציונות. זה מאבק בעד חופש האדם, בעד חברה בריאה המבקשת חוק וסדר, אנושיות וביטחון עצמי, למען חברה שבה הצעירים אינם בוחרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ואגרוף שמונחה על ידי שנאה, אלא ביד מושטת לצדק, שלום ואחווה.
התרעות פיקוד העורף