1. תגידו מה שתגידו, אבל זו עובדה. הממשלה הזאת עושה כאן דברים גדולים שלא נעשו כאן מעולם - והמשפט הזה היה יכול להיות טוב אם לא היה מדובר במעשים נוראים, מחריבים, בסגנון של דיקטטורה מתקדמת, של ניפוץ יסודות הדמוקרטיה שלנו, של ניתוץ עקרון הפרדת הרשויות, של הטלת אימה ופחד על השוטרים, השופטים, העיתונאים, משרתי הציבור, אנשי הצבא והביטחון, קהילת האומנים ומעצבי הדעה.
הממשלה הנוראית הזאת שולטת בעם ולא משרתת אותו, בתקופה קשה של מלחמה ושכול. היא איננה בוחלת בשום שיטה ובשום דרך. היא לא עוצרת באדום, מובלת על ידי ראש ממשלה שעומד למשפט ושמנסה להטיל אימה גם על שופטיו ומתחמק מדיונים, ושהשבוע עורך דינו אף צעק על השופטת ונזף בה, משל הוא ומרשו בנימין נתניהו נמצאים לא מאחורי דוכן הנאשמים, אלא הרבה מעל מערכת המשפט.
זוהי הממשלה שהחליטה שהיא תחקור את עצמה על הכישלון הגדול ביותר בתולדותינו. היא תקבע את המנדט, והיא תקבע את החוקרים, ובהכרח גם את האשמים במחדל. אל דאגה, אלה לא יהיו הם עצמם. ואני אומר כאן שהממשלה הזאת צריכה לעבור מן העולם. היא צריכה להיות ניגפת בגלל הרוע, הזדון, התרעלה וההסתה, ולהיות מוחלפת על ידי הנהגה טובה וערכית.
"תחשוב איך אני מתחמק מאחריות", אמר נתניהו יומיים־שלושה אחרי הטבח הנורא ליועצו אלי פלדשטיין, כך לפחות העיד האחרון השבוע. "מה אני עושה עם האחריות?". כן, ממש כך שאל נתניהו את יועצו כשהגופות היו עדיין חמות בשבילי הקיבוצים, בחוצות שדרות ואופקים וברחבי שטח מסיבת הנובה.
2. אני נמנה עם אלה שחוששים שאם הסקרים ימשיכו שלא להאיר פנים לנתניהו, הוא יעשה הכל כדי לדחות את הבחירות. ולמה אני חושב ככה? כי אני רואה תהליכים, כמעט כמו יאיר גולן. והתהליך הוא כזה: קודם כל משחירים את נשיאת העליון אסתר חיות, אחר כך מחרימים את הנשיא יצחק עמית, לא מכירים בו כנשיא העליון, וראש הממשלה נתניהו מחרים את טקס השבעתו בבית הנשיא ופוגע באופן בוטה בשני סמלי שלטון: בית הנשיא ובית המשפט העליון.
ואחר כך תבוא האמירה: "רוב העם ואני לא מוכנים שנשיא בית המשפט העליון ימנה את יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לטבח 7 באוקטובר, כי אנחנו לא סומכים עליו". ואחר כך דוחים גם את המלצת הנשיא עמית וסגנו השופט נעם סולברג. ובין לבין, ימשיך שר המשפטים - הנעזר במועמדת לרשת אותו טלי גוטליב - לפגוע באמון הציבור, בנשיא עמית ובבית המשפט העליון. עושים שם שוק ומסבירים לציבור את הצורך בחוק שיבוץ הרכבים, ושניתן לסמוך על המחשב יותר מאשר על הנשיא עמית.
ולכן, החששות שמעלים גדי איזנקוט, יאיר לפיד ואחרים בנושא צריכים להיות מובאים בחשבון ולהביא להיערכות פוליטית, משפטית ואזרחית מתאימה, כדי להבטיח בחירות במועדן ואת טוהר הבחירות.
3. עדותו של אלי פלדשטיין השבוע בפני עמרי אסנהיים בכאן 11 היא עדות מטלטלת, שצריכה להביא להרחבה ולהאצה של חקירת המשטרה והשב"כ, עד לגביית עדות מנתניהו עצמו. על פניו, נפתלי בנט צודק בקביעתו הקשה שמדובר בפרשת הבגידה הגדולה ביותר בתקופת המלחמה, שבמסגרתה יועצים קרובים של ראש הממשלה הופעלו על ידי קטאר, מממנת חמאס, תמורת תשלום, ושתלו בתקשורת הישראלית (ולא רק בה) מידעים לטובת קטאר ונגד מצרים, וגרמו למתיחות קשה עם קהיר.
זוהי פרשייה ביטחונית חמורה, שמתרחשת בקודש הקודשים שלנו, באקווריום של ראש הממשלה וראש הקבינט במלחמה. מדובר בחדירה של קטאר ללב הלשכה, בהדלפת חומרי מודיעין (שהוצאתם הביאה לנזק ביטחוני אגבי חמור וחסוי), בהעסקת יועץ בלב הלשכה אף שנפסל על ידי השב"כ ולא ניתן לו סיווג ביטחוני, בחשד לניסיון לשבש חקירה רגישה של ביטחון שדה. וכל זאת כאשר ראש הממשלה לא נחקר ולא מסר עדות, וכאשר הדברים התרחשו מתחת לאפו, ועל פי העדות - אף בידיעתו (בחלק מן המקרים לפחות).
עכשיו, לך תדע מה חמור יותר ומה דחוף יותר – חקירת הצוללות וכלי השיט שבה נתניהו כבר קיבל מכתב אזהרה על פגיעה בביטחון המדינה, או החקירה הנוכחית שמתנהלת בעצלתיים, ומכך ניתן לומר שגם במשטרה וגם בשב"כ הברכיים רועדות והמורא קיים, אבל אין שום ברירה, ואסור לוותר להם. החקירה דחופה וחשובה, כי בנפשנו היא.
וגם הדבר הפשוט והמיידי לא קרה. אני לתומי, כמי ששירת שם במקומות הללו, חשבתי שנתניהו יעשה מיד שני דברים: יורה על חקירה דחופה ועמוקה שתסיר את העננה השחורה מעל לשכתו, ושיודיע שאין עוד יועצים חיצוניים בלשכתו, שכל מי שלצידו הוא עובד מדינה בשכר ועם סיווג ביטחוני. ואם היה מדיח את הקב"ט שאישר לפלדשטיין להיכנס לקודש הקודשים ולדיונים ביטחוניים אחרי איסור השב"כ – היה עדיף. כן... אני יודע מה אתם רוצים לומר... אני סתם מיתמם.
4. ביחד עם מפקדי גלי צה"ל נוספים, עתרתי השבוע לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לאמץ את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל. חשבתי שזוהי חובתי כאזרח, כאיש תקשורת וכמי שהיה מפקד התחנה, שאוהב ומעריך אותה, את עשייתה ואת השינויים שהיא עוברת. אני מקווה שבג"ץ, עם חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, ייתן גיבוי לעמדת צה"ל והרמטכ"ל, שלפיה יש לאפשר לגלי צה"ל להמשיך ולפעול תוך יישום מסקנות ועדת זמיר מלפני שנתיים.
אני מקווה שהפנינה הרדיופונית הזו תצא מהמשבר החמור הזה חזקה יותר ותוססת יותר, ושתמשיך בתהליך של חילופי דורות והעמקת הקשר לצה"ל ולחברה הישראלית, ושתמשיך לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב – רדיו חזק ורלוונטי.
5. "נדמה לי שרק בצפון קוריאה יש לצבא רדיו", אמר נתניהו כשהביט על ישראל כ"ץ מדושן העונג המציג לחבריו בממשלה כיצד גלי צה"ל פוגעת בביטחון המדינה, במורל החיילים ובאינטרסים של ישראל (אגב, דברי הבל ורעות רוח שאין להם שום בסיס במציאות). "רק בצפון קוריאה", פסק.
ומיד אחר כך התקיימה הצבעה על סגירת תחנת השידור גלי צה"ל, והממשלה הצביעה פה אחד, בדיוק כמו בקוריאה הצפונית. ואם אתם חושבים שאין כמה שרים שחושבים שזו החלטה חמורה ומיותרת, אתם טועים. הם פשוט משותקים מפחד מנתניהו, מבנו וממכונת הרעל שמוכנה לדרוס מיידית כל מי שיתנגד, כמו בקוריאה הצפונית.
6. ישנם הרבה מודלים של שרי ביטחון. את כולם ראיתי, את רובם מתוך החדר: יצחק רבין, שמעון פרס, משה ארנס, בנימין בן אליעזר, איציק מרדכי, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, שאול מופז, אהוד ברק ובני גנץ. כל אחד בדרכו, כל אחד בשיטותיו, כל אחד עם דגשיו. כולם עשו מאמץ אחד לתרום לביטחון.
והשבוע הודיע על החלטתו להקים היאחזות נח"ל להתיישבות בעזה, במקום היישובים שפונו בצפון הרצועה. אבל כשהאמריקאים התעוררו, כ"ץ נאלץ להתנצל ולחזור בו - והצעתו הובאה לקבורה בחיק המשפחה. אבל פוליטית – מה אכפת לו? הוא רצה לחדש התיישבות, וארה"ב ונתניהו מנעו ממנו.
זו הדרך, זו השיטה, בצה"ל מתקשים לעכל את המודל החדש של שר הביטחון במודל פוליטי מלא, עם שיקולי פריימריז. אגב, גם לנתניהו מתחיל להימאס.
7. אחד הדברים הטובים שעשתה הממשלה הזאת באופן חריג, מיד לאחר 7 באוקטובר, הוא הקמת מנהלת תקומה לשיקום יישובי הנגב המערבי, שידעו שואה, חורבן, הרס ושכול. נתניהו העמיד בראשה את ראש הוועדה לאנרגיה אטומית משה אדרי, שבמהירות שיא הקים מנהלת ממלכתית, העביר חמש החלטות ממשלה, קבע שיטת עבודה, דיאלוג עם הנהגות היישובים ופעולה מהירה. אדרי פרש, המנהלת רצה קדימה, ובראשה עומד כיום אביעד פרידמן.
ביקרתי השבוע, בהזמנת תקומה, ברחבי העוטף ביחד עם איציק מרדכי, דובי איכנולד, משה קראדי, אודי שמחון ויהורם גאון. היינו ביישוב הקהילתי הדתי שלומית, שנמצא בפיתוח אדיר ובקליטה עם חזרה מלאה הביתה, בנירים, בכרם שלום, בבארי ובשדרות. בכל היישובים שיעורי החזרה הביתה עומדים על כ־95%, ובכולם יש בנייה חדשה וקליטה חדשה.
השיטה של תקומה מוכיחה את עצמה. היישוב מחליט, תקומה מממנת על פי קריטריונים, והיישוב מבצע בעצמו, ללא פטרונות ושליטה, אלא בתמיכה ובסיוע תקציב תקומה, שהוא הוגן ונקבע כדי לשמור עליו מחמדנות ומקיצוצים. מיליארדים מושקעים בפיתוח, בחינוך, באנרגיה, בחקלאות, במרכזי תרבות ובאזורי תעשייה ותעסוקה מתקדמים. המטרה היא נגב מערבי חזק יותר, גדול יותר, מפותח יותר, עם קהילות גדולות וחזקות, תשתיות איתנות ועתיד גדול.
9. הייתי בפריז וגם ברומא, בטולדו ובוורשה, בקיבוץ וגם בעיר, ורק בירושלים אתה יכול להרגיש בעוצמה את השכינה ואת קדושת השבת יורדת ועוטפת את הרחובות, הסמטאות, ואת תושביה ואת הבאים בשעריה של העיר הזאת. את סוף השבוע האחרון עשינו בירושלים ביחד עם בני משפחה וקומץ חברים של שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי, שהזמין לשבת הודיה, וזה היה גם יום הולדת 80 שלו. בהובלת הפייטן יהורם גאון, קידשנו, בירכנו, אכלנו, שבענו והותרנו, שרנו, טיילנו, הלכנו לכותל וחשנו את השבת. אני מאוד ממליץ לכם על סוף שבוע בירושלים, זה הרבה יותר מחופשה קטנה. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.