אפילו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודה ביום שישי בזירת הפיגוע בצפון כי על אזרחי ישראל לסמוך רק על עצמם. כי כלל לא בטוח שמוסדות הביטחון יהיו כדי להגן בעת חירום: "אני חושב שהוכח שוב שנשק מציל חיים, המדיניות הזאת שגם הקפיצה 20 כיתות כוננות שגרמה לכך שאנשים מסתובבים עם נשק, שאיש כוחות ביטחון מנטרל את אותו מחבל - היא מדיניות חשובה. אני קורא לאזרחי ישראל, בואו להתחמש. אנחנו עשינו הקלות, רפורמה ענקית בנושא הזה. בואו להתחמש, זה מציל חיים", אמר בן גביר, שכאמור מבין היטב את הבעיה של ישראל מול האתגר הביטחוני פנימה.
הכשל של ישראל הוא עם הצבא, המשטרה, השב"כ ומערכת אכיפת החוק, שלא יודעים לשמור על גדר ההפרדה, לטפל בבדלנות של הבדואים והערבים בדרום ובצפון, שבה כל עסק שני בגליל או בנגב משלם פרוטקשן, שמספר הנרצחים נוגע השנה הרבה מעבר ל300 אזרחים. המשטרה לא מצליחה לבודד במהירות נתיב בריחה של מחבל או של פושע נמלט בעיר כמו בית שאן, שהיא עיר פריפריה מבודדת שהכי קל לסגור בה את נתיב הבריחה של חשוד.
הבחירה בסומלילנד היא קודם כל גיאוגרפית. נמל ברברה, שעל חופי מפרץ עדן, ושדה התעופה הסמוך עם מסלול המראה מהארוכים באפריקה, מציבים אותה בנקודת מפתח מול תימן, מאגף את איראן ממזרח אבל גם בולם את הטורקים בהתבססות בים האדום. הרי סומלילנד נמצאת על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. באזור שבו מתעצמים איומי טרור, חיכוכים ימיים ותחרות בין מעצמות עולמיות כמו סין, רוסיה ארצות הברית ואזוריות.
אבל מעבר לכל התוכניות של המעצמה חשוב להסתכל פנימה. הפיגוע בסוף השבוע הוכיח כי לא בצה"ל ולא במשטרה הפנימו באופן טקטי איך מתמודדים מול איום מתפרץ נרחב. במקביל הגיע הזמן לטפל טיפול שורש בבדלנות ובהפקרות של קבוצות אנרכיסטיים, עבריינות ולאומניות בחברה הבדואית והערבית בישראל ולעקור אותן מהשורש. כי ישראל חייבת להחליט אם היא מעצמה אזורית או פנימייה.
התרעות פיקוד העורף