נוכחותם של בני משפחת המלוכה בטקסים אלו מעבירה מסר ברור: הנצרות היא חלק בלתי נפרד מהמורשת הירדנית ההאשמית כבר מאה שנה. מבירת הממלכה ועד למחוזות המרוחקים בדרום ובצפון נדלקים עצי החג במרחבים הציבוריים כביטוי למסר של אחווה וסובלנות דתית שאינם מאפיינים בדרך-כלל את מדינות המזרח התיכון וייחודית כל כך לירדן.
הנוצרים בירדן אינם "אורחים" במדינה, אלא חיים בה ברציפות כ-2,000 שנה. הממלכה מחזיקה בכמה מהאתרים הקדושים והחשובים ביותר לעולם הנוצרי כמו: הר נבו (המקום בו צפה משה אל הארץ המובטחת), אתר הטבילה אל-מע'טס (המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל), תל מאר אליאס (המזוהה עם מקום הולדתו של אליהו הנביא) ועוד.
לאחרונה השיק משרד התיירות והעתיקות הירדני את התערוכה "ירדן: שחר הנצרות", מתוך הבנה שההיסטוריה הנוצרית היא גשר לקהילה הבינלאומית ומנוע צמיחה לתיירות צליינית. התערוכה, שהוצגה לראשונה בוותיקן לציון 30 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ירדן לכס הקדוש ופתיחת שגרירות הוותיקן בעמאן כוללת עשרות ממצאים ארכיאולוגיים נדירים.
התערוכה אינה רק חלק ממהלך תיירותי רחב לעידוד צליינות, אלא כלי הסברתי רב-עוצמה. היא מציגה לעולם את סיפורה של ירדן האחרת: מתונה, מכילה, וגאה במורשת הנוצרית שלה כחלק מזהותה הערבית-מוסלמית.
על פי ההערכות, הנוצרים מהווים כיום פחות מ-3% מהאוכלוסיה הירדנית (כ-200,000 איש), אך השפעתם בחברה הירדנית גדולה בהרבה משיעורם באוכלוסיה. בניגוד למדינות הערביות האחרות בהן המיעוטים נדחקים לשוליים בירדן הם חלק בתי נפרד מהמדינה. החוקה הירדנית מעניקה שוויון זכויות מלא למיעוטים ואוסרת אפליה על רקע דתי.
הנוצרים, לפיכך, יכולים לשמור על בתי הספר העצמאיים שלהם, על התרבות והמורשת שלהם וליהנות משבתון ביום ראשון. חג המולד וראש השנה האזרחית נחשבים חגים בירדן ואף שהפסחא אינו מוגדר חג רשמי, הרי הוראות הממשלה אוסרות על קיום בחינות או פעילות משמעותית בבתי הספר הציבוריים או באוניברסיטאות מתוך רצון לכבד את העדה הנוצרית במדינה.
עם זאת, המציאות בירדן אינה חפה מאתגרים מורכבים. בעוד דוחות רשמיים של הממשל האמריקאי ושל מרכז המחקר PEW מעידים על היעדר פשעי שנאה ועל אהדה גורפת של הרוב המוסלמי כלפי שכניהם הנוצרים, מתחת לפני השטח נשמעים קולות אחרים. עליית האסלאם הפוליטי ותנועת "האחים המוסלמים" מביאים איתם לעיתים הלך רוח שמרני ואנטי-נוצרי שגורם לעתים לעימותים ולהתנכלויות פיזיות כלפי הנוצרים.
למרות זאת, ירדן נותרת מדינה יוצאת דופן באזור. כל עוד המשטר ההאשמי ממשיך להציג אחווה, סובלנות ודו-קיום הלכה למעשה, משלב את הנוצרים בעמדות מפתח ואינו מתנער מהם כפי שקורה במדינות ערביות אחרות, הממלכה תמשיך לשמש כמרכז הבטוח והיציב ביותר עבור הקהילה הנוצרית במדינות הערביות במזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף