ירדן חייבת תשובות: הגיע הזמן להפר את השתיקה הארוכה של ממשלות ישראל

ב־23 ביולי 2017 הגיע פועל ירדני בשם מוחמד זכריה א־זוואדה להתקין ריהוט בדירת מאבטח ישראלי במתחם השגרירות בעמאן. לפתע תקף הפועל את המאבטח במברג, מה שגרם למאבטח לירות למוות בפועל ובבעל הדירה שהיה במקום. התקרית שהתרחשה על רקע מתיחות בירושלים סביב הר הבית חוללה משבר דיפלומטי עמוק. התובע הכללי בירדן ניהל חקירה בפרשת הירי וייחס למאבטח אישום ברצח ובהחזקת נשק ללא רישיון. כלי התקשורת בירדן התעלמו מהנסיבות של הגנה עצמית, ולא חדלו מלגנות את “מעשה הרצח”. הפרשה סירבה לדעוך. לבסוף, ישראל הביעה צער על התקרית, התחייבה להמשיך בהליכים משפטיים ושילמה למשפחות ההרוגים פיצויים בסך חמישה מיליון דולר.

ב־18 בספטמבר 2025 התרחש אירוע ירי בגשר אלנבי, במהלכו נהרגו שני חיילי צה"ל על ידי ירדני שנהג במשאית שהובילה סיוע לתושבי עזה. הנהג, קצין צבא ירדני בדימוס, שעבד כשלושה חודשים כנהג הובלה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה מטעם ממשלת ירדן, ירד מרכבו, פתח באש והשתמש גם בסכין כדי להרוג שני חיילי צה"ל: סא"ל (מיל.) יצחק הרוש ז"ל, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו ז"ל, חייל בסדיר בן 20 מתל מונד. הרוצח חוסל בידי כוחות הביטחון הישראליים. שנה קודם, בספטמבר 2024, שלושה אזרחים ישראלים, עובדי מעבר אלנבי, יוחנן שחורי ז"ל, יורי בירנבאום ז"ל ואדריאן מרסלו פודסמסר ז"ל, נרצחו בידי נהג ירדני. מדינת ישראל עברה לסדר היום במקרה הראשון ונראה שכך יהיה גם במקרה השני.

אזכיר שב־1997 ניסה המוסד להתנקש בח’אלד משעל, ארכי־מחבל בחמאס, בעמאן, באמצעות רעל. הפעולה נחשפה לאחר שהסוכנים נתפסו בידי הירדנים, מה שיצר משבר בין ישראל לירדן. ישראל נאלצה לספק את הנוגדן שהציל את חייו של משעל, ואף שחררה את מנהיג חמאס, השייח’ אחמד יאסין, ועוד כ־20 אסירים שהיו כלואים בישראל. הפרשה נחשבת לכישלון מבצעי משמעותי, אך מה שזוכרים מהאירוע בעיקר הוא ההתרפסות בפני ירדן.

מי שינסה להבין מה פשר השתיקה והריצוי שישראל נוהגת כלפי ירדן יאמר ש”הסכם השלום הוא נכס אסטרטגי”, ש”ירדן מקיימת אותו תוך לחצים קשים של האופוזיציה הפרו־אסלאמית” – ולכן, כל סטירת לחי או יריקה בפרצוף מטעם הירדנים נתפסות ככדאיות. ירדן דרשה כנספח להסכם השלום 50 מיליון מ”ק מים מדי שנה. השנה הכמות עלתה ל־100 מיליון. ומה אנו מקבלים בתמורה? גינויים, נאצות, הפגנות, החרמת תיירות. הגיעה העת לשנות גישה.

על פי הדין הבינלאומי, ירדן נושאת באחריות עקיפה למעשי עובד ציבור הפועל במסגרת תפקידו, גם אם חרג מסמכותו. לכן היה עליה להתנצל ולשאת באחריות בדיוק כפי שישראל עשתה בעבר.

מחובתה של ישראל לדרוש חקירה מלאה ולדרוש פיצוי למשפחות ההרוגים ולמדינת ישראל. יואיל שר החוץ סער להפר את השתיקה הארוכה של ממשלות ישראל ולדרוש מממלכת ירדן להשלים את חקירתה בשני מקרי הרצח הנ”ל, ולפרסם מסקנות, בלא תוספת המילה “שהיד” ליד שמות הרוצחים. כמו כן יתכבד עבדאללה מלך ירדן ויפריש מקופת ממלכתו סכומי כסף ראויים שיימסרו למשפחות הנרצחים כפיצוי חלקי על הסבל שנגרם להם מנתין ירדני.