בש"ס הבטיחו מינוי רב משלהם באמצעות שינוי התקנות. לבחירת רב ראשי מוקמת בכל עיר אסיפה בוחרת. בעבר היא הייתה מאוזנת יחסית. לאחר שינוי התקנות, משרד הדתות ממנה יותר משליש מחבריה. כמחצית מהאסיפה הם חברי מועצה, וכשישית הם נציגי ציבור. למשרד הדתות ולש"ס יש נוכחות בכל מועצה כמעט, ובתוספת לחץ פוליטי כבד דרך משרד הפנים והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, התוצאה ברורה: מי שרוצה תקציבים או אישורים חייב להיכנע ולמנות רב מטעמם.
המהלך הזה הצליח בהוד השרון, בקצרין, בראש העין, בגדרה ובארבע ערים נוספות. עכשיו מנסים לבצע אותו ברמת השרון, בקריית אונו, בבאר שבע, בקריית ביאליק וגם בתל אביב - אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. לפי החוק, על שר הדתות להתייעץ עם מועצת העיר לפני שהוא קובע שאנשיו הם שיחליטו מי יהיה רב העיר. בעתירה שהגשנו עמדנו על זכותנו לאשר את כל האסיפה הבוחרת ואת מועמדי השר ועל כך שהאסיפה תייצג את כלל תושבי העיר. בג"ץ קיבל את העתירה ודחה את מועד הבחירות בחודש. ומה שנכון לתל אביב נכון לכל עיר.
שיהיה ברור: גם רב עיר צריך לייצג את כלל תושבי העיר. וזוהי אינה מלחמה בין חילונים לדתיים. זהו מאבק בין אזרחות חופשית ובין שלטון כפייה. והשאלה הכללית היא, איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה פה: מדינה חופשית ומתקדמת, או דתית ונחשלת.