הנה, חברים, משהו שאיש עוד לא חשב עליו בכל דברי ימי העיתונות העברית: סיכום שנה. תודו שמדובר בסטארט־אפ. הרעיון פשוט: עם תום שנה עברית או זו המכונה בפי כל "אזרחית" (כי העברית על מדים), נזכרים ברגעים המכוננים של אותה שנה. נראה לי שזה יתפוס, ובעיקר יוציא אותי שונה, מיוחד ומקורי.
בהכירי את בעל הטור הזה, יש לי יסוד סביר להניח שעל א' ומעלליה עוד תקראו כאן לא מעט בעתיד (רק אזהיר מראש שהיא עתידה להיות התינוקת הראשונה בהיסטוריה שתרחץ באמבטיה, תצחק, תפלוט, תלמד לזחול, לעמוד, ללכת ולמלמל, כל אותן פעולות שעליהן תקראו כאילו לא בוצעו מעולם על ידי כל תינוק אחר), לכן אתכנס לרגע בחזרה אל סיכום השנה שלי, שמוגש לכם לקראת שבת ראשונה של שנה אזרחית חדשה.
ובכן, אחרי שנה כה רבת־מעללים, כל שבא לי הוא להתיישב בכורסת הטלוויזיה הבלויה שלי, להעביר אותה למצב שכיבה ולהתנמנם קצת בשלווה מול איזו "אמילי בפריז", מסוג החוויות האסתטיות שאפשר לבהות בהן בעוד המוח עובר למצב שינה.
התרעות פיקוד העורף