במשמרתו אירעו הכשל הביטחוני החמור ביותר שידעה ישראל מעולם והטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. מעבר לכישלון רשויות הביטחון, נתניהו הוא האחראי הראשי למחדל הקולוסאלי.
הכישלון הזה החל בטעות המדינית והביטחונית הרת הגורל - לראות בחמאס נכס ולהעביר לו מזוודות כסף מקטאר תוך זלזול בהתרעות הביטחוניות החמורות.
דרך ניהול המלחמה הכושל במשך למעלה משנתיים והסתיים בלי "ניצחון מוחלט" ואף לא קרוב לו, בגרירת הרגליים בהשבת החטופים, וכמובן ב"קטארגייט" - הפרשה החמורה שבה יועצי נתניהו פעלו לכאורה למען מדינה עוינת תמורת בצע כסף, ואף במהלך המלחמה.
סיום המלחמה, שנכפה על נתניהו בידי טראמפ - אחרת היא הייתה נמשכת לנצח - מוצא את חמאס על הרגליים, שולט בעזה ללא מיצרים, את חיזבאללה חי ובועט ואת איראן שנשארה איום כבד על ישראל.
תושבי קו התפר, בצפון ואפילו בעוטף, רחוקים מאוד מתחושת ביטחון, וכל מהלכיו של נתניהו מציגים מריחת זמן, היעדר מעוף, חוסר ראייה למרחוק והיעדר חזון מדיני וביטחוני.
בעניין "קטארגייט", קשה להאמין איך עד עתה לא נפתחה חקירה של ממש שמקיפה את כל הנוגעים בדבר, על אף החשד הכבד שמדינה עוינת חדרה לקודש הקודשים של ביטחון ישראל.
יש מי שמסביר זאת בהשתלטות ההולכת וגוברת של הממשלה, כחלק מהפיכה משטרית, גם על המשטרה והשב"כ, ובאפקט המצנן על מערכת המשפט. צריך להאמין ולקוות שלא כך הדבר.
אלא שלא רק נגד האיומים מבחוץ כשל נתניהו. גם בנושאי הפנים כישלון רודף כישלון. קריסת המשילות בצפון וההתמודדות עם הפשיעה במגזר הערבי והבדואי הן עוד הפקרה מבית היוצר של הממשלה הרעה הזו.
הכתובת מרוחה על הקיר ומזמינה אלינו את "שומר החומות 2" - מהומות על סטרואידים. ומה יגיד אז נתניהו? "לא העירו אותי?" די לראות את בריחת השוטרים מתראבין ואת חששם של תושבי הנגב להסתובב במדינתם כדי להבין עד כמה הממשלה מפקירה את תושביה, כאילו לא עברו גיהינום בשנים האחרונות.
בכל מקום שבו דורך נתניהו הוא מותיר אדמה חרוכה, כשמה שנמצא בראש מעייניו אינו האינטרסים של אזרחי ישראל אלא האינטרסים שלו עצמו.
אחרי שהפקיר את המשילות, הוא אף פוגע בריבונותה של המדינה כשהוא מזמין התערבות של ראש מדינה אחרת בענייניה הפנימיים והמשפטיים של ישראל, ומתחנן שטראמפ ילחץ לחנינה עבורו.
כעת אף החליט לשבור את הכללים המוסכמים ולהעניק לנשיא האמריקאי את פרס ישראל בניסיון עלוב לקושש קולות בקמפיין יח"צני לפני הבחירות. וכל אלה הם כאין וכאפס לעומת שבירת הכללים המופרעת וריסוק כל הנורמות בכל הקשור לדמוקרטיה הישראלית ולמערכת המשפט.
במסגרת ההפיכה המשטרית שהביאה עלינו את 7 באוקטובר, ועדיין נמשכת במלוא עוזה וחוצפתה, שרי ממשלה קוראים בגלוי שלא לציית לפסיקות בג"ץ. בימים אחרים הייתה הארץ רועשת, אבל לאחר הכתישה הרודנית זהו עוד מבזק קטן שייעלם בחשיכת חיסול הדמוקרטיה.