אבל ישנו גם הצד השני. קראתי השבוע הגיגים של כמה וכמה אנשי שמאל, שטענו בציניות שבכרי הוקע ברבות השנים בציבוריות הישראלית כי לא הסכים להוריד את הראש ולהיות דוגמן הדו-קיום, או - ערבי המחמד שציפו ממנו להיות. ולכאורה, יש בזה משהו. המשמעות של להיות ערבי ישראלי, או פלסטיני תושב מדינת ישראל, או איך שתרצו לכנות זאת, היא לחיות בתוך מלכוד שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו בסדר, למול שני הצדדים. נאמר, כשישראל מחריבה את מרבית רצועת עזה, ומביאה למותם של המוני אזרחים שם - גם אם נניח לצורך הדיון שזה נעשה מהסיבות הכי מוצדקות, ולאחר נקיטת אמצעי הזהירות המקסימליים - איך אמורה דמות ציבורית ישראלית פלסטינית להגיב? הרי להרוגים בעזה יש מן הסתם קרובי משפחה ומכרים רבים בתוך ישראל. אם אותה דמות, בכרי למשל, תשתוק, היא תיתפס כבוגדת בתוך הקהילה שלה. ואם תדבר, ותמתח ביקורת על צה"ל ועל הממשלה, היא תוקע מיד בידי החברה היהודית. וקרוב לוודאי, בטח בימים כאלה, שגם תודר מליהוקים ומהפקות מרכזיות. בקיצור, חרא בלבן.
וזה גם היה המצב באביב 2002, כשכוחות צה"ל נכנסו לתוך מחנה הפליטים ג'נין ונקלעו לקרב עקוב מדם שבו נהרגו 23 חיילים ולמעלה מ-50 פלסטינים. מרביתם מחבלים. ונגרם הרס גדול מאוד למחנה עצמו. יכול מאוד להיות שלמוחמד בכרי לא הייתה כמעט ברירה אלא להגיב על מה שקרה שם. והכוונה בלהגיב היא למתוח ביקורת על ישראל והצבא. אבל מה שהוא בחר לעשות היה קיצוני בהרבה, וחצה בגדול את קו הלגיטימיות. הוא יצר את הסרט "ג'נין ג'נין", שבמסווה של סרט דוקומנטרי הדהד את הנרטיב הפלסטיני השקרי שטען לטבח אכזרי בתושבי מחנה הפליטים.
רק נזכיר, כרקע: הפלסטינים מיהרו לכנות את הקרב כ"טבח", וטענו שנהרגו בו 500 עד 3,000 איש. הטענות האלה הופרכו באופן רשמי בידי ועדת חקירה מיוחדת של האו"ם וועדות חקירה של ארגוני זכויות אדם שונים. כולם קבעו שבתקרית נהרגו 56 פלסטינים, שלפחות מחציתם היו חמושים. האבידות הכבדות של צה"ל בקרב נבעו מניסיון לפגוע בכמה שפחות אזרחים, אף שהיה ידוע מראש שרחובות שלמים מולכדו ושהמחבלים פעלו מתוך בתי אזרחים.
בסרטו, בכרי לא רק שהתעלם מכל אלה, הוא גם הציג טענות שקריות של הצד הפלסטיני ואף הראה סצינה שעל פיה טנקים ונגמ"שים של צה"ל דרסו במזיד אזרחים. בדיעבד התברר שה"סצינה" הייתה הדבקה של שני סרטים שונים. טנקים נוסעים, ופלסטינים פצועים.
וכאן הייתה חציית הקו הקיצונית של בכרי. הוא השתמש באומנות, סרט דוקומנטרי לכאורה, בחופש הביטוי ובליברליות של המשפט והחברה הישראלית כדי להפיץ שקרים באופן מודע ומכוון. הוא לא הודר כי הפסיק להיות ערבי מחמד. הוא הודר כי התחיל להיות שקרן.