עכשיו אני יודעת: בקרב הקולגות לתקשורת אני חיה - רק לא ביבי ושות', אבל באמת, לבזבז את הוואן שוט שיש לך כעיתונאי על שאלה כזאת, אחרי אינסוף שבחים שטראמפ הרעיף במשך דקות ארוכות בכניסה לאחוזה בפלורידה? מה לא אמר הנשיא: נתניהו המנהיג, נתניהו השותף, נתניהו ונתניהו. בכלל, טראמפ ונתניהו נראו הצמד הדביק ביותר שנראה על המסך בשנה האחרונה. איש לא היה מופתע אם זה היה מסתיים בנשיקת סילבסטר מלאת תשוקה. נתניהו עצמו החוויר מרוב קומפלימנטים, אם כי ללא קשר, השבוע החולף סיפק לו כמה סיבות לא רעות לחיוורון קל.
גם אצל טראמפ, ואולי בעיקר אצלו, אין מחמאות חינם. בין השבחים לנתניהו ולמדינת ישראל במיטב אוצר המילים של הנשיא (amazing, incredible), ולצד הטיפ שזרק על החנינה שכבר בדרך מבית הנשיא (שהכניסה את הרצוג למלכוד ואילצה אותו להכחיש הכחשה מפוארת), סיפק טראמפ רמיזה עבה ומטרידה: ישראל, לדבריו, תצטרך להסתדר עם סוריה, וללמוד לחיות עם הפרסונה הצבעונית והלגמרי לא תמימה של הנשיא השכן הצעיר והחדש.
"אי אפשר לשים ילד שקט ומושלם בתפקיד. אנחנו מסתדרים טוב עם א־שרע, הוא איתנו עד הסוף בנושא דאע"ש, ואני מקווה ומאמין כי הוא יסתדר עם ישראל. אני אדאג לכך", אמר הנשיא שהכי אוהב אותנו בעולם. זה תמיד כיף לקבל חיבוק חם, אבל כשהידיים מתהדקות סביב הגוף, צריך לשמור עין פקוחה.
דווקא במקומות האלה, יש להיזהר שוב מהמלכוד שלנו - התלות הזו שמאלצת את ישראל לבצע מהלכים משותפים עם מי שהתחיל את דרכו באל־קאעידה - אז בחליפת מרצחים והיום בחליפה. העירבון היחיד של נתניהו ושל ישראל הוא ההבטחות של טראמפ שישמור עלינו. אז שישמור טראמפ, ושישמור אלוהים, נקווה שגם ג'יזס. שיהיה לנו בהצלחה. גם בענייני איראן כמובן.
אתה חסום
אני ימנית גאה. שילמתי מחירים על דעותיי, כידוע. אני מתעבת את האלימות המילולית, את הרוע. קוראי טור זה מכירים את הצורך שלי בשקית הקאה בכל סיבוב טוויטר שאני נכנסת אליו. אבל בשבועות האחרונים נדרשתי לשקית הקאה נוספת, זאת שתוקדש בגאון למרדכי דוד. "פעיל ימין", מכנים אותו שוב ושוב, אולי כי מבקשים להדביק את התנהגותו הנלוזה גם לימניים אחרים. האמת היא שטרם פגשתי ימניים שנוהגים בבריונות חלולה כמותו.
האיש המתועב הזה עובר בין שלל שמאלנים סלבים, במרחב הציבורי, חוסם את דרכם בצורה מבזה, מאיים עליהם בבוטות וזוכה על כך ללייקים ולתהודה ברשתות החברתיות וגם בבמות בחלקים מאוד מסוימים בתקשורת. האמת היא שמרדכי דוד הוא בושה לימין ובושה לישראל. אספסוף ריק שצריך להתנער ממנו. מי שנותן במה לרפש הזה ומהדהד את מעשיו במסכי הטלוויזיה וברשתות החברתיות, מעודד אלימות ומכתים מחנה שלם, שבמשך שנים ארוכות נלעג על ידי התקשורת, בין השאר "בזכות" עשבים שוטים כאלה.
ביד חזקה ובזרוע נטויה
אתם מכירים אותי. כשאני עושה משהו, אני עושה אותו בגדול. גם הפעם הצלחתי. שברתי שלוש (!) עצמות ביד אחת. איך אפשר? עובדה. כך דילגתי לי בקלילות על שתי רגליים בריאות (בינתיים) מהמוקד לחדר מיון, ומשם לאורתופד - וחוזר חלילה. כל צילום רנטגן הביא איתו בשורה על עוד עצם שבורה.
את דאבון הלב והכאב המציק ניחמתי בעזרת עם ישראל הנפלא והאדיב, שהתגלה שוב בגדולתו נוכח מראה של אישה מגובסת. נהגי מוניות שהתגלו לא רק כאנשי שיחה מעולים, אלא גם כנשמות טובות ודואגות, המתנדבים (ובעיקר המתנדבות) שקפצו לסגור עבורי כוס של טייק אוויי בבתי הקפה, ובכלל גם לכתוב את הטור הזה ביד אחת התגלה כאתגר תחרותי אישי מדליק בסך הכל.
איך כל זה קרה? הלוואי שיכולתי לספר לכם על חופשת סקי סקסית, שערי מתבדר לו בשלג, שלל קנדים חתיכים מריעים לי על הביצועים הספורטיביים, ואני מועדת קלות על ידי. ובכן, לא ממש. לא ניכנס לפרטים, רק אספר שאני והשכן לא מישירים מבט זה לזו מאז מפגש הרכבים הסוער שלנו בחנייה. תודה על האהבה. רק בריאות!
התרעות פיקוד העורף