סומלילנד איננה מוכרת על ידי האו"ם כמדינה. זהו חבל ארץ שהיה בעברו קולוניה בריטית, ולפני 35 שנה הכריז על היפרדות חד־צדדית מארץ האם סומליה. אוכלוסיית סומלילנד מונה כ־6 מיליון נפש, רובם ערבים סונים. היא אימצה ערכים של דמוקרטיה ויציבות ביטחונית, וזכתה לחיבתם של רבים במערב, אבל לא להכרה.
אם המניע של ישראל היה מסחרי או חקלאי בלבד, ראש הממשלה היה מותיר את ההודעה לשר החוץ גדעון סער או לאחרים. נתניהו אכן הודה לסער על החלק של משרדו בהידוק היחסים, אבל גם לראש המוסד דוד ברנע. מה למוסד ולקשרים בענייני בריאות או כלכלה? התשובה נמצאת במפה.
בחיבוק שהיא נתנה לסומלילנד, קנתה ישראל אפשרות לפעול משטח ידידתה החדשה כלפי אויביה באזור. שיתוף פעולה כזה עשוי להגיע גם להקמת בסיס ימי או אווירי – גלוי או נסתר. נוכחות צבאית ישראלית בקרן אפריקה מאפשרת לצפות בתנועות האויב, לאסוף עליו מידע ולתקוף מטרות בקלות וממרחק קצר.
אבל ישראל איננה לבד, ולמעשה כאן הסיפור הולך ומתעצם. איחוד האמירויות כבר גילתה את סומלילנד לפני תשע שנים ותקעה שם יתד. קונצרן הנמלים האמירותי DP World מנהל את הנמל הגדול ביותר שלה בעיר ברברה. האמירותים אף הקימו בסיס צבאי בסמוך לנמל. אבו דאבי היא כיום הבירה הערבית בעלת היחסים הקרובים ביותר לישראל. יחסיהן כה קרובים, ועל כן נדיר לשמוע עליהם.
צעד ישראלי מתריס
גם ישראל מצידה ביצעה מהלך מתריס בו־זמנית כלפי שתי מדינות חשובות במחנה שלה. אלה הן סעודיה ומצרים. חיל הים המצרי פעיל כבר עשרות שנים בחלק הזה של ים סוף. משימתו היא לאבטח את הנתיבים לתעלת סואץ וממנה, וכן להעניק הגנה ימית לסעודיה. מבין חילות הים הערביים, המצרים הכי נהנים מבלעדיות בים סוף. בשנתיים האחרונות הפכה משימתם חיונית עוד יותר לנוכח הפיראטיות של הכוחות החות'יים. הגברת הנוכחות הישראלית בקרן אפריקה תחשוף את המצרים לעיניו הבוחנות של צה"ל. האפשרות הזו מטרידה אותם, אבל גם את ידידתם סעודיה, הנהנית מנוכחותם.
המצרים מוטרדים אף מהתחזקותה של אתיופיה לנוכח המהלך החדש. היחסים בין אתיופיה למצרים מתוחים מאוד בימים אלה, בשל הסכסוך על מי הנילוס. כך יצרה ישראל לחץ עקיף נוסף על מצרים באמצעות חיזוק שכנתה.
אין זה מקרה כי עזה כבר איננה בכותרות ראשיות בימים אלה. חמאס טרם פורקה מנשקה, והאמריקאים בלמו את צה"ל והפקיעו מידיו את האפשרות לתקוף בחופשיות. המבוכה בשיאה, ואיש בירושלים אינו יכול להבטיח שקט ביטחוני בשנים הקרובות. על כן, החיבוק לסומלילנד הוא פרס ניחומים. הוא מוכיח כי ברצותה, ישראל יודעת לזהות הזדמנות מדינית.