קוראים לזה קדמה: אין את מי לקלל | רון קופמן

האינטרנט קרס, ואת כל המילים החמות שהיו לי לומר על הספקית ספג הרובוט האטום | כיפוש בכבודה ובעצמה (!) הציעה לי סיגריהף עד שהגיעה ההברקה של גאיצ'ו | תשמעו ממני ומראובן הפינגווין: אל תמהרו להיכנס לשיפוץ

רון קופמן צילום: מיכה קירשנר
אין על מי לצעוק
אין על מי לצעוק | צילום: איור איציק סמוכה

את שנת 2026 קיבלתי בלי אינטרנט, בבית שכולו מחובר לאינטרנט. אז אין לי גם טלוויזיה, ואני עצוב נורא כבר שלושה ימים. התברר לי, לראשונה בחיי, שהלב המלאכותי של הבית, זה בכלל חברת פרטנר. מעולם לא ידעתי, כי לא שאלתי. אני פשוט אלרגי לתקלות, בעיקר כשהן קורות בניגוד לתוכניות שלי.

אבל קלט אותי איזה רובוט אטום למציאות, שביקש להתכתב איתי בוואטסאפ. אחרי תחקיר קצר הודיע לי הטומטום שהפרטים שלי אינם נכונים. אבל בגבייה כל חודש הם נכונים. רק כשיש לי תקלה, הם לא נכונים. קיללתי את הרובוט במאות קללות, אז הוא הודיע לי שמשרדי החברה ייפתחו ב־08:00 בבוקר.

קוראים לזה קדמה. אין מענה אנושי, אין את מי לקלל, אין שירות לקוחות, אבל יש גבייה. כמו עם הבנקים. הם מודיעים לציבור שהם נורא התייעלו. איך הם התייעלו? הם החליפו מענה אנושי ברובוטים, כי רובוט לא חבר בוועד עובדים, אין לו דרישות. בנוסף, סגרו סניפים - אבל הקימו סיירת מנכ"ל שממררת את חייך בשעות של מענה דיגיטלי. אתה מבקש מענה אנושי, הם שמחים לספק לך אותו בקול נעים, רק כדי להודיע לך: "מספרך בתור הוא 54".

בהערכה זהירה שלפיה כל אחד מ־53 הממתינים לפניך מאותגר טכנולוגית לפחות כמוך, ונדרש לשתי דקות לפחות כדי להזדהות ולהסביר את עצמו - זו המתנה של שעתיים, בהאזנה למוזיקה של מעליות. את האתנחתה המוזיקלית הלחין ככל הנראה מחשב, עם ייעוץ של פסיכולוגים, שאני מתעב במיוחד. כי השרלטנים האלה מתיימרים לדעת מה ירגיע אותי.

# # #

ההודעה הזו חיסלה לי את היום, בהחלט. עליתי למעלה ללא מילים, בדיכי כבד. נכנסתי למיטה ונרדמתי מיד. נתתי עשר שעות שינה. אולי זה מפתיע, אבל בכל פעם שאני מדוכא, אני ישן יופי.

# # #

# # #

תגיות:
סופהשבוע
/
רון קופמן
/
תקלות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף