ישראל ניצבת בפני משבר אמיתי | אוריאל לין

החלק הקיצוני והאלים שבמגזר החרדי בישראל אסר מלחמה על המדינה. כדאי שלא נעצום עיניים ונבין את משמעותו האמיתית של מצב זה. המאבק מובל אומנם על ידי פלג קיצוני של המגזר החרדי, אך הוא מתבצע בהסכמה רחבה של מנהיגות המגזר. אם מועצת חכמי התורה מביעה כאבה על “המשך הרדיפה הנוראה נגד בני הישיבות הקדושות”, והצעדים שאותם נוקט הצבא נגד המשתמטים הם בבחינת אכיפה “אכזרית ונפשעת נגד בני הישיבות”, הרי שאמירות אלה מעניקות לגיטימיות לחלק האלים והקיצוני.

מפגינים חרדים שחררו משתמט שנעצר מניידת שבה הוא היה שמור. היו שהפכו ניידת משטרה, ובכך פגעו ברכוש המדינה. צעירים קיצונים צועקים בהפגנות “נמות ולא נתגייס”, “הצבא גרוע ממוות”. כשעריקים חרדים משתחררים ממעצר, עורכים להם קבלות פנים חגיגיות כאילו היו לוחמי גבורה. זוהי התנגשות קוטבית עם ערכיה הבסיסיים של המדינה. כל זה מוביל אותנו אל אנרכיה, מצב שבו אין שלטון ואין תוקף לרשויות המדינה העוסקות באכיפת החוק.

בית המשפט העליון אכן מתח ביקורת על הממשלה, שהיא אינה עושה את הנחוץ כדי לבלום את השתמטות החרדים, ואינה נוקטת נגדם צעדים פליליים כנהוג עם כל משתמט אחר. המצב האמיתי הוא שהחוק אינו נאכף ושהמון מתמרד לוחם ישירות נגד רשויות אכיפת החוק.

ישראל ניצבת בפני משבר אמיתי. מצד אחד, החובה, משיקולי צדק בסיסי וגם משיקולי ביטחון, לגייס את צעירי המגזר החרדי לצה”ל. ומצד שני, נכות פוליטית, חוסר יכולת של רשויות החוק לאכוף את החוק, גם מחמת שיקולים קואליציוניים. כמובן, מחפשים דרכי ביניים: לא מיצוי אמצעים פליליים, אלא נקיטת סנקציות כלכליות, שלילת הטבות כספיות כסיוע בתשלום שכר דירה או ברכישת דירה ושלילת הטבות כלכליות אחרות.

נניח שאכן נעשה זאת, כלפי יחידים וכלפי ישיבות. אבל השאלה היא אם אמצעי זה יכול להחליף אכיפה פלילית ולהוביל לפתרון. מול עוצמת ההתנגדות של צעירי המגזר החרדי, נראה כי התשובה היא לא. אם הם מוכנים, על פי הצהרתם, למות ולא להתגייס, ודאי ששלילת הטבות כלכליות לא תועיל. אבל מה שכן יועיל הוא שלילת זכות ההצבעה שלהם בבחירות. זה כבר הוצע בעבר על ידי פוליטיקאים שונים, וזהו חלק מהדרך הנכונה. מי שאינו מקבל את סמכות המדינה, ואינו מוכן להשתתף בהגנה על קיומה וביטחונה, אין שום סיבה שתהיה לו הזכות האזרחית להשתתף בבחירות למוסדות השלטון שלה.

המאבק של המגזר החרדי נגד המדינה אינו מאבק של קבוצה שולית, רצוף באירועים בודדים מרגיזים. זהו מאבק שיקבע אם 12% מאוכלוסיית המדינה יצורפו לכלל האוכלוסייה כאזרחים הנושאים גם בחובות, או ימשיכו להיבדל ממנה. בנוסף לשלילת זכות הבחירה ממשתמטים, המדינה צריכה להפעיל את הסנקציה הפלילית ולהמשיך בנחישות באכיפת החוק עד שהמפגינים יתעייפו ויבינו כי אין בדעתה של מדינת ישראל לוותר להם.

יש מאבקים המצויים במרכז חייה של חברה והם אינם נפתרים במשא ומתן ובפשרות. נראה כי המאבק בסירוב רוב המגזר החרדי לשאת בעול ביטחון המדינה הוא אחד מהם.