במקרה הטוב מסופק, במקרה הפחות טוב, מפוקפק. דיפלומטים בכירים במרכז האו"ם בניו יורק, שמקפידים לשמור את יום ראשון כיום חופשה, לא יכלו להתאפק. חלקם יצרו קשר וחלקם שמחו לפנייה אליהם לתגובה. גם פרשנים ותיקים בוושינגטון שמחו הפעם להפר את שבתון יום ראשון. מדובר בדיפלומטים ופרשנים ותיקים, הידועים כמי שמקיימים ומטפחים קשרים עם צמרת הבית הלבן ועוקבים בצמוד להתנהלותו של הנשיא טראמפ.
הם היו בהלם. הם היו מודעים היטב להצהרותיו של הנשיא טראמפ על כוונתו לגלות התערבות צבאית במטרה להדיח את נשיא וונצואלה, אבל נדהמו מהמהירות שהנשיא גילה בין הצהרות לוחמניות נגד נשיא ונצואלה לפעולה צבאית בהיקף כזה, בבירת מדינה זרה וביעילות של ביצועה.
אין עוררין על טענתו של טראמפ שמדורו הוא פושע ואשם בהפצת סמים ובכל אשמה אחרת שטראמפ הטיל עליו. אך בתגובות של דיפלומטים בכירים, ההערכה המקובלת היא, שהנשיא טראמפ פעל נגד מדורו מתוך שאיפה ודחף להשתלט על מאגרי הנפט העצומים של ונצואלה. לפי אומדן ידוע, לוונצואלה מאגרי נפט בהיקף של 30 מיליארד חביות. מבחינה עסקית מדובר ברווחים של מיליארדי דולרים.
טראמפ גם מגלה הססנות והצהרות סותרות כלפי איראן, מדינה בשלטון של משטר אסלאמי קיצוני, שמסייע לטרור העולמי ומהווה איום מוחשי לשלום העולם. אבל מה שהטריד והציק לו זה שלטונו של נשיא ונצואלה.
ונצואלה היא לא המדינה הראשונה שצמרת הממשל בוושינגטון לא אהב את מנהיגה ואף פעל להדחתו. ב-1973 גילתה וושינגטון התערבות פעילה ומילאה תפקיד מרכזי בחלופי שלטון בצ'ילה.