אצל הווטרינר
"תשמע, הוא רואה תמונה של ביבי, הוא לא נובח. יש ביבי בטלוויזיה, הוא כלום, שוכב על הספה, מסתכל, ראש קצת באלכסון, כאילו מקשיב ברצינות. יש לו מבט קצת, איך להגיד את זה, לא נעים לי, אל תכעס עליי, מבט אוהד. זה כלב שבכל זאת גידלנו אותו כבר שנתיים, קיבלנו אותו גור, ולאחרונה שמנו לב להתנהגות הזאת, שהיא לא מקובלת במשפחה שלנו. הוא הרי רואה איך אצלנו צורחים, צועקים, כשאנחנו רואים את ביבי, או שומעים את המילה 'ביבי'. מה אתה אומר? אתה רופא חיות, הרי מקובל היום בווטרינריה המתקדמת שגם לחיות יש נפש. זה חלק מהמקצוע שלך, נכון?".
"כן, כן, אנחנו הווטרינרים מטפלים היום טיפול הוליסטי, וזה כולל כמובן גם את הצדדים הפסיכולוגיים של כלבים. אולי הוא סתם כלב רגוע באופיו?".
"איזה רגוע? הוא רואה חתול, הוא מתקיף כאילו הוא לוחם קומנדו עם פטור מייעוץ משפטי, שומע אופנוע הוא יוצא מדעתו. אני לא יודע מה לעשות. טוב, תראה דוקטור, זה כבר נעשה דחוף, כי אנחנו יוצאים עם הכלב לשכונה, לגינות. אנחנו גרים בסביבה ליברלית, יש לנו חברים, כשהכלבים שלהם רואים תמונה של ביבי, או פוסטר 'ביבי אשם', פוסטרים שיש אצלנו הרבה בסביבה, הכלבים האחרים נובחים, ממש, אתה רואה, חושפים שיניים, יש כאלה שצריך לשים להם מחסום. הכלב שלנו מרחרח, ואז עושה פיפי בצד, לא על הקיר עם הפוסטר. אולי אילפו אותם, אני לא יודע. ניסינו להגיד לו, 'תפוס, תפוס! רע, רע!', דברים כאלה. כלום. כלום לא עוזר, מה אתה אומר, דוקטור?".
"חשוב מאוד שאתה בא ומספר את זה לגורם מקצועי, אני איוועץ בספרות הווטרינרית, נראה, זו לא בעיה פשוטה, נראה מה לעשות ביחד, צעד אחרי צעד, אל תדאג, יהיה בסדר, זה מקרה לא קל. עוד סימפטומים?".
"תראה, בזמן נאום של ביבי, אם אנחנו מחליפים ערוץ, הוא מתחיל לייבב ומביט לנו בעיניים במבט מתחנן. אתה חושב שהכלב שלנו ביביסט, דוקטור? יכול להיות דבר כזה?".
מאיפה אתה?
היא מספרת שכאשר שואלים אותה בחו"ל מניין היא ולא בא לה לומר, אז: "עליתי על שיטה, אני פשוט אומרת שאני מנתניה". זה עובד לה בכל פעם. בגלל הסיומת של המילה, נתניה נשמעת כמו מדינה. סלובניה, רומניה, פולניה, טנזניה, ליטואניה, נתניה. אנשים מגיבים "אההה", וזורמים עם זה.
אנשים אומנם לא שמעו על מדינה כזו, אבל לא נעים להם שהם לא יודעים. לסרטון הזה היו גם כמה תגובות מעניינות. למשל: "אם את בצרפת ואומרת שאת מנתניה, הם ישאלו: מאיפה בנתניה? מעיר ימים או מפולג?". ואחד נעשה מודאג: "שלא יקשרו את זה לנתניהו".
פלא הוא
התוצאה של המעשים שלהם, של מכתבי הסירוב, של השיסוי, קריעת העם והשנאה, של ההפגנות והשלטים, של השפה גסת הרוח, של הזוועות שהם מחוללים לעם ישראל, של הפגיעה בדמוקרטיה, של מערכות הפרקליטות והמשפט שלהם, המתעללות והבלתי סבירות, הייתה צריכה להיות שיהיה להם חצי מנדט. העצוב הוא שיש להם כל כך הרבה מנדטים.
סכנה לביקורת הדמוקרטיה
העם בעד ועדת חקירה ממלכתית שרק בה ניתן לקבוע את התוצאה הרצויה מראש. לא מעניין מה היה, מה לא היה. חבל על הזמן ועל הכסף שיכול ללכת לבתי חולים. די לבזבוז. כל מה שאנחנו רוצים זה שימצאו שביבי אשם וכל השאר אולי טעו, מי לא טועה, אבל היו נהדרים כי הם שייכים למעמד הנהדרים. מגיעה לנו גם קצת שמחה אחרי האסון הנורא הזה.
לקראת הרבעון הבא
2026 זו לא רק שנה חדשה. זו תחילת רבעון חדש. בלי ששמנו לב עברה לה רבע מאה. זאת אומרת שיש בישראל לא מעט הורים לילדים במשפחות שבהן גם ההורים וגם הילדים נולדו במאה ה־21. כשאומרים על סרט שהוא מתרחש במאה ה־20, להרבה מאוד צופים זהו סרט תקופתי היסטורי.
נאחל לכולם רבעון חדש טוב. רבעון שבו יתבססו שלום, דמוקרטיה וחופש לבני אדם במזרח התיכון, ובאותה הזדמנות, שהערכים האלה ישרדו באירופה. שהתרבות המערבית, שסבלה באנחות ייאוש ואין אונים הידרדרות ברבעון הראשון של המאה ה־21, תשתקם ותחזור להגנת עצמה ולהתרחבות רעיונותיה ברבעון השני של המאה ה־21. אחרת החצי השני של המאה ה־21 יהיה גיהינום לבני אדם. יהיה זה עולם דיקטטורי קודר ואכזר, שבו ימירו את שם אמפייר סטייט בילדינג לבילדינג אֶל כַּבִּיר, וישנו את שם פסל החירות לפסל אַ־תַּחְרִיר, או גרוע יותר: פסל אִיסְתִּקְלָל.
פינת השלולית
הנסיכה עשתה שידור חי בטיקטוק. היא הייתה על מדים, והמדים היו של המשטרה הצבאית. המשוחחים איתה, ביניהם גם חיילים של יחידה שהיא עשתה אצלם חיפוש, תקפו אותה כל כך, עד שמי שהביט מהצד בשיחה הזו הבין מתוך התשובות השלוות שלה שהוא רואה מולו נסיכה אמיתית, שגם כאשר היא מותקפת מאלף כיוונים היא יודעת לענות, והכי חשוב: כשהתגובות הן לא לעניין, היא יודעת לא לענות אלא להעיף ולחסום, בלא פחות חן ושלווה.
התרעות פיקוד העורף