לפני כשבועיים חל שינוי בסטטוס שלי: נולדה לי נכדה ראשונה, עובדה מדהימה שהיא שנייה רק לעובדה שאני סבא. כלומר, אני - שעדיין זוקף אוזניים כשמכריזים על מבצעים לחיילים או סטודנטים.
מעבר לשמחה המשפחתית, נרשמה גם התנגשות בירוקרטית ראשונה בין א' הקטנה למערכת שאמורה לקלוט אותה. במקום תאריך הלידה הלועזי הנכון, 24.12.25, הקלידו בעת רישום הילדה במחלקת היולדות את התאריך 24.11.25.
בתי הייתה הראשונה שעלתה על הטעות בספח תעודת הזהות המעודכן שלה. מיותר לציין שלתאריך הלידה השגוי יש גם השפעות נגזרות, כמו מועד הזכאות לקבלת דמי לידה מהביטוח הלאומי, משך חופשת הלידה ועוד.
בתי היא אישה יסודית, ועל כן, בין הנקה לשינה חטופה, הזדרזה להעביר למשרד הפנים את כל האסמכתאות לתאריך הלידה הנכון של א' הקטנטונת. הפקידה שקלטה את השיחה התרשמה, השתכנעה - אמרה משהו כמו "אין מה לעשות, לפעמים יש טעויות" - והודיעה לה שעם כל הרצון הטוב, היא תצטרך להגיע למשרד הפנים כדי להסדיר את הרישום הנכון.
האם הצעירה שמעה והשתוממה: היא צריכה לצאת באמצע חופשת הלידה שלה, עם תינוקת כמעט בת יומה, ולשרך את דרכה אל משרד הפנים (אחרי הזמנת תור והמתנה!) כדי לתקן טעות קולמוס של פקיד? האם לא ניתן להסדיר את הנושא באופן מקוון?
נוהגים ברשלנות
הייתי פוטר את המקרה המכעיס כקוריוז, אלמלא אירעה לי תקלה בעלת אופי דומה. הקוראים הקבועים של המדור הזה זוכרים בוודאי איך סיפרתי כאן על תלאותיי במשרד הרישוי, ועד כמה הצטערתי ללמוד על בשרי עד כמה אדנותית ולא יעילה היא גישת השירות של הפקידים (בהכללה כמובן).
ובכן, את הסיבה שבגינה נדרשתי לשירות במשרד הרישוי לא סיפרתי כאן, פן יעלה החשד כי אני עושה שימוש בטור הזה כדי להסדיר את ענייני. אלא שהעניין כבר הוסדר, ולכן אני כבר יכול לגלות: למרות גילי המתקדם, הוצאתי רישיון נהיגה ברכב רק לפני מעט יותר מארבע שנים. הסיבות הן רבות (סיימתי תיכון בגיל 16.5, התגייסתי בגיל 17, במשך שנים אמרתי לעצמי בכל פעם "בשנה הבאה". ומלבד זאת, יש לי רישיון נהיגה באופנוע), אבל בשנת 2021 החלטתי לשים קץ לחסך: עמדתי בהצלחה במבחן העיוני (תיאוריה) - ומקץ המינימום של מספר השיעורים הקבוע בחוק, עברתי גם את מבחן הנהיגה המעשי (טסט).
הימים חלפו וביקשתי להירשם לאפליקציות השכרת הרכב השונות, כפי שעושים לא מעט מתושבי תל אביב שאינם זקוקים לרכב פרטי בשגרה. או אז התברר שהרובוט שמאשר את הרישום, בין היתר על סמך צילום הרישיון, מעביר אותי לטיפול נציג שירות במשרדי החברה. רק אז שמתי לב לכך שעל פי המצוין ברישיון הנהיגה שלי, כתוב בשורת הטקסט שאני רשאי לנהוג ברכב אוטומטי, אבל בסעיף סוג הרישיון נשאר רק הסימון A1, שמגביל אותי לאופנוע.
נציגי השירות של החברות השונות הסדירו עבורי את הרישום - וכך יצא שנהגתי לא מעט: לבסיס חיל האוויר אי שם שבו משרתת בתי הקטנה, למשפחה בצפון, לניחום אבלים בדרום - וכך הלאה, חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה. ובכל זאת, רציתי להסדיר את העניין גם במסמך עצמו. פניתי למשרד הרישוי בטלפון ונעניתי על ידי פקיד שעליי להגיע פיזית לאחד מסניפי המשרד. "בינתיים", הוסיף הפקיד, "אני ממליץ לך להימנע מנהיגה ברכב, שכן מבחינת החוק אין לך רישיון".
עד כאן כעסתי, אבל הבנתי. איך אמרה הגברת ממשרד פנים? טעויות קורות. הזמנתי תור למשרד הרישוי, עברתי את הסאגה שתיארתי בטורים קודמים והגעתי לטיפול על ידי פקידה. אקצר לכם את זמן ההמתנה: "תצטרך לעבור עוד פעם בחינה עיונית ומעשית" (כלומר, תיאוריה וטסט), בישרה לי הפקידה. לא עזר לי שרשום במחשבי המשרד שעברתי בהצלחה טסט לפני יותר מארבע שנים, לא עזר שהם הודו שמדובר במה שנקרא "טעות קולמוס" של רישום מוטעה של סיווג רישיון הנהיגה. מבחינתם, מאחר שחלפו כבר שנתיים מאז המקרה, בלי שיחודש לי הרישיון המתאים, עליי לעבור את כל התהליך מחדש.
בלי אחריות
ברוכה הבאה לעולם, נכדתי. כמו שאת רואה, הוא די מוזר: האנשים שנועדו לשרת אותנו באמונה בזים לכולנו בלי הבדלי גיל: כסב, כן נכדתו.
התרעות פיקוד העורף