אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה רוצה נתניהו, בניגוד לפרשנויות ולהערכות, לקיים את הבחירות כמה שיותר קרוב למועדן. הוא גם רוצה לראות את ועדת החקירה הלאומית קמה על רגליה, אחרי שהחוק בנושא יאושר, והוא בטוח שאחרי שהציבור יראה את ההרכב שלה ויבין שבאמת מדובר בוועדה שוויונית עם נציגים לשמאל – האמון בה יגבר והקמפיין הנגדי ידעך. בכך יפרק ראש הממשלה את שני המסרים הקטלניים ביותר נגדו מצד האופוזיציה: הגיוס וועדת החקירה.
אלא שבימים האחרונים השתנה השיח, ומשיחות של גורמים פוליטיים, ואף שהדבר רגיש ומדובר ככל הנראה בפורומים סגורים ומצומצמים, עולה כי היעד החדש הוא לא אחר מאשר איראן. שלום עם סעודיה - אאוט. שלום עם איראן - אין.
השבוע התקיימו דיונים בישראל לגבי השלכות ההפגנות באיראן. בתרחיש שבו המשטר ייפול, חידוש השלום בין איראן לישראל, כפי שהיה עד למהפכה האסלאמית, אפשרי.
עד הסוף
בחזרה לחוק הגיוס. כולם ראו את ראש הממשלה מתייצב באופן מוחלט, ואולי מפתיע, מאחורי החוק. מתי מעט מכירים את ההתרחשויות מאחורי הקלעים שהביאו לכך. זו לא הפעם הראשונה שבה נתניהו תומך בחוק הגיוס. אבל זו כן הייתה הפעם הראשונה שהתמיכה שהביע הייתה מוחלטת, גורפת, כזו שמציגה את החוק לא כאילוץ פוליטי או חברתי של החרדים, אלא ככזה שכוון אליו מלכתחילה.
קדמה לכך העברת מסרים חד־משמעית בין סביבתו לבין הסיעות החרדיות התומכות בחוק. קרי, דגל התורה וש"ס. השורה התחתונה היא אחת: הבחירות יהיו במועדן. לא חוק הגיוס ולא התקציב יהיו מכשול אמיתי להגיע לשם.
החרדים אומנם פירקו בכך את הנשק המשמעותי שהיה להם להחזיק את הליכוד קצר, כפי שאיים השבוע בפומבי דובר ש"ס כי בלי חוק הגיוס אין תקציב – כלומר, הולכים לבחירות – אבל בפועל אין איום ואין בטיח. נתניהו יוכל להחזיק את ממשלתו כל עוד ירצה, וגם התקציב יעבור, על פי אותם מסרים. אגב, המועד המדובר לבחירות הוא לא בסוף אוקטובר אחרי החגים, אלא בתחילת ספטמבר, לפניהם.
למעשה בכל הקשור להעברת חוק הגיוס, כרגע תלויות הסיעות החרדיות בהבטחתו של נתניהו בלבד. אין מנוף לחץ ואין איום אפקטיבי נוסף. זה מצב שמי כדרעי וכגפני יודעים שאין גרוע ממנו. אבל בכל זאת זה המצב. בינתיים עושה ראש הממשלה את מרב המאמצים לעמוד במילתו. הנאום בכנסת היה אחד מהם, כחלק מהתייצבות גורפת מאחורי החוק וכוונה כנה להעברתו, כפי שסיכם עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, מיד אחרי הנאום.
זה מצב שבו החוק נופל, אך מספיק שאחד מהמתנגדים יעבור ממתנגד לנמנע או נעדר, כדי להחזיר את הרוב. בקואליציה מעריכים שזה בדיוק מה שיקרה. מספיק חבר כנסת אחד מאגודת ישראל שיהיה חולה באותו היום כדי שהחוק יעבור והממשלה תמשיך.
אירוע בן גביר
בין השאר, מצטטת היועמ"שית את בן גביר מדברים שנשא השר בחפ"ק תל אביב ב־4 במרץ 2023: "חקירת מח"ש נועדה להרתיע את השוטרים, להפחיד את השוטרים, לגרום להם לא לעשות את העבודה שלהם, ולכן אני מגבה את השוטרים, אני עומד מאחוריהם...".
"אני לא מתערב בחקירה של מח"ש", אמר השר, "אבל בעיניי זה מזעזע שהמחלקה לחקירות שוטרים בכלל העזה להזמין את הלוחם הזה כאן לחקירה, זו בושה וחרפה". מכתב היועמ"שית מציין עוד כמה דוגמאות ברוח דומה. כאמור, השורה התחתונה היא שבגלל התבטאויות אלה יש לפטר את בן גביר.
אירוע נוסף שנחקר בתקופת אהרונוביץ' היה הריגתו בידי שוטרים של צעיר ערבי בכפר כנא בנובמבר 2014. "הזדעזענו לראות מפגין חמוש בסכין מאיים על חיי שוטרים. הם חשו איום, נאלצו להגיב בירי חי ופגעו בו. אני נותן גיבוי מלא לשוטרים שהתגוננו ופעלו לסיכול האיום". אלה לא ההתבטאויות של בן גביר שמפריעות ליועמ"שית. זה בן גביר עצמו שלא בא לה טוב בעין, כמו כל הממשלה הזאת.
אירוע בן גביר עשוי להיות הראשון שבו הממשלה במפגיע לא תציית לבג"ץ, אם יחליט שיש לפטרו. לא ברור משפטית ומעשית איך זה יתנהל, אם וכאשר, אך דבר אחד בטוח: בן גביר לא היה יכול לבקש קמפיין בחירות טוב מזה.
החשודים המיידיים
אבל כמה מאנשי בנט היו משוכנעים שהכוונה אליו. הרי גם הוא, בנט, לא רצה לגייס חרדים. לא בגלל צורכי הצבא. אלא משיקולים פוליטיים. הממשלה קרטעה על 61 מנדטים ונשענה על רע"ם, שהוכחה כמשענת קנה רצוץ. כל מה שקשור לגיוס – רע"ם לא הייתה שם, כולל חוק "ממדים ללימודים".
היחיד שהיה יכול להפעיל שרירים לצורך אישור חוק אמיתי שיגייס חרדים היה אביגדור ליברמן. הוא הרי הוביל לבחירות נוספות וסירב להצטרף לממשלת נתניהו, אף שהיה מביא לה את הרוב הדרוש, רק בגלל חוק הגיוס. מתברר שלא גיוס חרדים היה בראש מעייניו אז, וכנראה גם לא היום. רק החלפת הממשלה. מה שהחל בשלוש מערכות בחירות רצופות בגלל התעקשות על גיוס חרדים, נגמר בחוק לפטור מלא בתמיכתו בשנייה שקמה ממשלה אחרת.
התרעות פיקוד העורף