ישראל היא מדינה חזקה המתנהלת בתנאים קשים מול גורמים עוינים, תוך שמירה על גבולותיה וביטחון תושביה. היא ממשיכה לגדול ולהתפתח על אף בעיות הפנים החמורות - וזאת לא בזכות אדם אחד או בזכות קבוצה שלטונית מוגדרת, אלא בזכות הרבה מאוד כוחות אנוש הנובעים מהעם כולו.
הצלחתה של ישראל מושגת גם בזכות מערכות ההשכלה הגבוהה המכשירות את בעלי המקצועות במדינה. בזכות כלל המורות והמורים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, ששכרם נופל מזה המקובל באירופה, והם בונים את התשתית האנושית במדינה. בזכות מערכת בתי המשפט, שכן ללא משפט מדינה הופכת לאנרכיה.
בנוסף, המדינה מתפתחת בזכות כל אלה שהפכו את כלכלתה הכושלת והגירעונית לכלכלה חזקה הנהנית מעודף במאזן המסחרי. בזכות התעשייה המקומית, אנשי ההייטק, האנשים המעניקים שירותי בסיס כספנות ותעופה וכן עובדי השירותים הטכנולוגיים העיליים. בזכות מאות אלפי עובדים שמשתכרים שכר מינימום (6,248 שקלים בחודש למשרה מלאה), ושבלעדיהם לא ניתן היה לקיים את הכלכלה כולה. בזכות כל התושבים החיים ביישובי הספר וכך בונים שרשראות הגנה על הגבולות. בזכות כל החקלאים המציעים לנו תוצרת חקלאית משובחת וביטחון תזונתי. ובזכות כלל עובדי המדינה ועובדי הציבור, שגם אם לא כולם מצטיינים ביעילות, הם אלה שמתחזקים את תשתית ניהולה של המדינה.
אפשר כמובן להמשיך ברשימה זו, שכן כוחו וחוסנו של העם תלויים בהרבה יותר מאדם אחד. אין ספק כי מנהיגות פוליטית חשובה ביותר. היא הגוף הנבחר על ידי הציבור כדי להוביל את המדינה בהתנהלות השוטפת ובהכרעות המרכזיות. אך מנהיגות פוליטית נבחרת כדי לשרת את העם והיא מקבלת על עצמה לעשות זאת. היא יכולה לתרום רבות בהענקת השראה לאחדות ולשוויון, אבל מדינה אינה קיימת בזכותה. אסור לטפח הערצת יחידים, ואין זה משנה מה רמת משרתם. כי הערצת יחידים מולידה שגיאות היסטוריות שאותן נושאת האומה כולה.
התרעות פיקוד העורף