הבלוצ'ים משרטטים את ציר העומק של איראן: מרכז-חוף. סביב זאהדאן מתקיימת זהות בלוצ'ית חוצה גבולות, איראן, פקיסטן ואפגניסטן, ומדינה בלוצ'ית שתקרע שטחים משלושתן עוברת מאפשרות תיאורטית לשיח מדיני. זו זירה שירושלים קוראת דרך תהליכים ארוכים, לא אירועים.
הערבים בח'וזסתאן אינם שאלה של זהות אלא של שליטה. צומת של נפט, מים ותשתיות, מרחב מעורב תחת ניהול ביטחוני מאז מלחמת איראן-עיראק. תחושת הקיפוח עמוקה, והמחאות סביב מים ותעסוקה התגלגלו לעימות עם המרכז.
ביום שאחרי הקריסה, המאבק לא ייפתח בדגל אלא בהכנסות ובצירים, מי שולט בשדות ובבתי הזיקוק. זהו גם המרחב המערבי הקרוב ביותר לישראל; ובמכת הפתיחה של מלחמת 12 הימים נפגעה שם קשות יכולת השיגור והפעילות נדחקה מזרחה. בירושלים ח'וזסתאן איננה מחוז אלא צומת. רעיונות על מדינה ערבית קיימים בגלות; על הקרקע, ההכרעה היא משאבים, לא ריבונות.
מעבר לבדלנות, עמים שאינם דורשים מדינה, לורים, גילאנים ודומיהם, יהיו גם גורם מכריע בגורלה של איראן: כבוד ופרנסה מול ריכוז וכוח.
התרעות פיקוד העורף