לפני שלושה שבועות בלונדון, ראינו אותה במלוא הדרתה. היא נעצרה (שוב) בהפגנה פרו-פלסטינית, עטויה בכאפייה ומצוידת באותה הבעה קדושה-מעונה השמורה למי שבטוח שהצדק האבסולוטי בכיסו.
קשה להתחמק מהתחושה שהצביעות של טונברג מזהמת את האוויר יותר מכל תחנת כוח פחמית שהיא אי פעם הפגינה נגדה. העובדה שהיא בוחרת להתעלם ממשטר שתולה מתנגדים על מנופים, בעודה מדקלמת סיסמאות בלונדון, מוכיחה שהאקטיביזם שלה הפך לפוליטיקה צינית וסלקטיבית.