אגדה חסידית מספרת, שכשנשמתו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, עמדה לרדת לעולם הזה, בא יצר הרע לאלוהים וטען, "אם אתה מוריד נשמה כזאת לעולם, אני אשאר מחוסר עבודה". השיב לו אלוהים, "אל תדאג, אני משאיר לשליטתך את תחום המחלוקת".
המחלוקות של פעם בין החצרות החסידיות היו על טהרת הרעיונות, על דעות, על שיטת ההפצה של החסידות. לעומת זאת, למחלוקת שמנעה החלטה מוסכמת בעניין חוק הגיוס החדש היו ויהיו משמעות פוליטית, תוצאה קואליציונית, מסקנה מפלגתית. זה מה שמדכדך ומדאיג, במיוחד את מי שמכיר את ההיסטוריה וזוכר את עוצמתם ואת סמכותם הרוחנית של האדמו"רים שהנהיגו בעבר הלא רחוק את החצרות החסידיות המרכזיות.
האדמו"רים של הדור הקודם קבעו את התנאים להשתתפות בקואליציה ואת התביעות לקבלת תיק. לאדמו"רים היו קשרים הדוקים עם הציבור הרחב והשפעה גם מחוץ למגזר החסידים שלהם. לגדולי התורה הליטאים לא היו אף פעם קשרים כאלה. אבוי לציבור החרדי שכך נקבעות תגובותיו לבעיות ולמשברים.
התרעות פיקוד העורף