בעוד בריטניה עדיין מנסה לשקם את משק החלב ההרוס שלה, ישראל מתנדבת לבצע טעות דומה, באותו מסלול הרסני ידוע מראש. זאת, בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. המודל הבריטי התבסס על אותה תפיסה כלכלית ליברטריאנית שמכתיבה את הרפורמה שמקדם סמוטריץ’: הסרת ההגנות על החקלאים, פתיחת השוק לייבוא ללא מגבלות, הסתמכות על כך שכוחות השוק החופשי יעשו את שלהם.
התוצאות בבריטניה דיברו בעד עצמן: תוך שנים ספורות רפתות משפחתיות קרסו, הייצור המקומי התכווץ דרמטית והתלות בייבוא נעשתה מציאות בלתי הפיכה. כשפרצו משברים בשרשרת האספקה העולמית כמגיפות בבעלי חיים, סגרים בנמלים ושיבושים לוגיסטיים, בריטניה גילתה שהיא נותרת חסרת ישע מול מחסור בסיסי במוצרי חלב.
מצבה של ישראל יהיה גרוע יותר. כמדינת אי מוקפת אויבים, במציאות ביטחונית מורכבת, ישראל צריכה להיות חסינה מפני ניסויים כאלה. אלא שסמוטריץ’ דבק בניירות עמדה שקיבל מפורום קהלת, גוף שממומן על ידי בעלי הון אמריקאים.
כלכלנים ישראלים, אנשי מקצוע בתחום החקלאות, אפילו בכירים במשרד החקלאות, מזהירים: הרפורמה הזו תביא להרס ענף החלב הישראלי ולסגירתן של כ־400 רפתות, 75% מהן בפריפריה. בינתיים, האזהרות נופלות על אוזניים אטומות.
המחיר של העתקת מודל כושל ממדינה מערבית, תוך עיוורון מוחלט והתעלמות מההשלכות, צפוי להיות דרמטי: מאות רפתות בפריפריה עומדות להיסגר, משפחות יאבדו את מקור פרנסתן וישראל תמצא עצמה תלויה ביבוא מוצרי חלב מטורקיה, ספרד, פולין וירדן, מדינות שיכולות להחליט בכל רגע על הפסקת האספקה לישראל.
הזמן לעצור את הרפורמה הוא עכשיו, לפני שניווכח, ממש כמו הבריטים לפנינו, שחלק מהנזקים בלתי הפיך. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחזור על טעויות שמדינות אחרות כבר שילמו עליהן מחיר כבד. החקלאות המקומית אינה נטל – היא קו הגנה ראשון של המדינה.