משהו: לישראלים שנוהגים בארה"ב עם ווייז ומתקרבים לניו יורק קופצת הודעה על המסך: “אזהרה, אתה עומד להיכנס לאזור מסוכן". אם הם ממשיכים, ואם זה יימשך ככה, תופיע עוד אזהרה: “הכנסת אלכוהול אסורה".
אמילי בישראל
או, הנה, כבר מקרינים. בבקשה ורק עבורכם, ולראשונה, תקציר של הפרקים הראשונים: אמילי פותחת חלון ולא יודעת אם היא רואה את פריז או את רומא, הטלפון מצלצל ומישהו במשרד הפרסום הראשי באמריקה אומר לה "ישראל זה שוק חם". אמילי נשלחת לתל אביב, עם מזוודה אחת ("בישראל לא צריך להתלבש" אמרו מהמשרד הראשי), ועם אפליקציית תרגום שנתקעת כשהיא צריכה לתרגם את מחירי השכירות בתל אביב.
המשימה של אמילי היא להשתלב במשרד פרסום בתל אביב, אבל קודם למצוא דירה. בדירה הראשונה התקרה נמוכה מדי בשביל שאמילי תוכל לעמוד זקוף עם שאיפות. לדירה השנייה יש אופי, שזה קיצור לרטיבות. הדירה השלישית היא בין שני בתים שעושים בהם תמ"א, והיא לא שומעת מה המתווכת אומרת. בסוף היא מוצאת ממ"ד ביד אליהו, עם שותפה שמסבירה ש"זה ממש קרוב למרכז, ברגע שיגמרו את המטרו". היא יורדת לרחוב לאכול משהו, מזמינה מרק אבל לא מצליחה להעלות לחשבון שלה באינסטגרם סרטון שבו היא אוכלת, כי היא בוכה וגם נושפת כל זמן האכילה מרוב שזה חריף לה.
משרד הפרסום נמצא במגדל עם שם באנגלית והתנהגות בעברית. כל רגע מישהו שם שואל אותה מה פתאום היא השתגעה ובאה לישראל. אפילו במעלית. המנהלת נותנת לה משחת שיניים חדשה לפרסם. בישיבה כולם מדברים יחד, צועקים יחד, מסכימים יחד ואז לא מסכימים יחד ומתווכחים על זה. אמילי מנסה להקרין מצגת, אבל אין מקרן, כי מישהו שיצא למילואים לקח את המקרן לצבא.
אמילי מגלה שבתל אביב אף אחד לא מתל אביב, ואם הוא כן, הוא לא יוצא מהבית בשביל לא לפגוש תל אביבי שלא מתל אביב. החברה הזו נוסעת לשבת לדודים שלה, ומזמינה את אמילי להצטרף. אמילי בודקת בגוגל איפה המקום שאליו נוסעים, וכותבת באינסטגרם: "אני נוסעת למקום ממש קרוב, 33 מייל מתל אביב, בערך כמו פאלו אלטו מסאן פרנסיסקו".
כך מגיע הפרק "אמילי ביצהר". שבת אחת, נוף משגע ויופי שגורם לצלם של הסדרה לכוון את המצלמה יותר אל הסביבה ופחות אל הבגדים של אמילי. גם אין מה לצלם בבגדים שלה. אמילי לומדת את המילה צניעות, כי החברה שלה אמרה לה לבוא בלבוש צנוע. הבינה המלאכותית מסבירה לה מה זה צניעות במילים שאמילי לא מבינה, אז היא באה עם מעיל ארוך ולא מורידה אותו כל הפרק.
היא העלתה לרשת צילום שלה עם המעיל כשהיא מחייכת מול הנוף מראש ההר ותוך שלוש שעות זה הפך להיות טרנד אופנה בכל העולם, כל הבחורות קנו מעיל כזה והסתובבו עם מעיל כזה, העולם הפך צנוע בלי ידיעתו.
ביצהר היא פוגשת יותר דעות מאנשים. מגלה שאנשים עוברים שבת שלמה בלי טלפון, אבל עם שיחות שאין להן כפתור מיוט. מדברת, מקשיבה, מתבלבלת. ביום ראשון בבוקר היא מחליטה להישאר שם עוד יום, כי היא לא יודעת שבישראל עובדים ביום ראשון. בינתיים, השעמום בשבת גרם לה להבין מה הכיוון למסע התדמית למשחת השיניים.
בחזרה במשרד, בישיבת הקריאייטיב, היא אומרת: "הבעיה שלנו היא שאנחנו מנסים לגרום לאנשים להתאהב במשחת השיניים. אבל זה לא מוצר שמתאהבים בו. זה פשוט מוצר נחוץ". ומוסיפה: "הייתי במקום שבו הבנתי ששעמום הוא יתרון שיווקי, אני מציעה קמפיין בלי וואו. פשוט אותה משחת שיניים טובה. כל יום. חודש. שנה". הסלוגן: "מי שמבין, מבין", ובשורה מתחת: "גם מחר". הייתה שתיקה בחדר, ואז הלקוח פרץ בתשואות ואמר: "זה לא סקסי. אבל גאוני". אמילי כווננה את החיוך שלה למידה XXL ואמרה: "בדיוק". אמילי שלנו שוב ניצחה בגדול.
הפרקים הבאים: במשרד הפרסום בתל אביב כולם ממשיכים לעבוד על מוצרים שהם לא מבינים מי צריך אותם, ועל פרסומות לבנקים שמרוויחים כל כך הרבה שאמילי לא תופסת בשביל מה צריך לפרסם אותם, ועם כל מיני פרזנטורים שהיא לא מצליחה להבין מה מוצאים בהם. כולם עובדים עד מאוחר, אבל אף אחד לא עובד לפי התפקיד שלו.
מנהלת הסושיאל נותנת רעיונות למיקום שלטי חוצות, הקופירייטר מתווכח על פיקסלים, הגרפיקאי מתקן את המיזוג, שהוא הדבר היחיד שעובד באמת כל הזמן, התקציבאי מצייר סקיצות למודעות, והמנהלת נכנסת לישיבה רק כדי להגיד "טוב, תעשו משהו". המפיק במסדרון בתפילת מנחה, והמזכירה הלכה להביא את הילדים לחוג. אמילי מציעה תהליך מסודר. כולם מתלהבים מהרעיון, ואז לא עושים אותו.
בצהריים היא יוצאת לאכול עם הצוות. המלצר שואל מה להזמין, וכל השולחן עונה לו ביחד. בסוף הפרק היא מצלמת סרטון לאינטרנט עם כתוביות: In Israel, nothing works the way it should. But somehow, everything works.
פינת השלולית
הצפרדעונת הרגישה שנסיך נושק לה והופך אותה לנסיכה. הוא היה יותר מנסיך, הוא היה מלך. הנסיכה לא ראתה אותו מעולם. היא לא פגשה אותו בשלולית. הם נפגשו בין כריכות של הספר שהיא קראה והוא כתב, והרגישה שהיא הופכת בבת אחת לנסיכה. לנסיכה שלו.
התרעות פיקוד העורף