בבחירות שנערכו בספטמבר 2019 קיבלה כחול לבן 33 מנדטים והייתה הסיעה הגדולה בכנסת אבל לא הצליחה להרכיב קואליציה. גם בבחירות 2020 קיבלה כחול לבן 33 מנדטים ולאחר שהסיעה התפצלה הצטרף גנץ לממשלת חירום בראשות נתניהו (על רקע מגיפה הקורונה) כראש ממשלה חלופי וכשר ביטחון.
בחירות 2021 היו כאמור נקודת שפל של כחול לבן שהשיגה בהן 8 מנדטים בלבד, אבל בני גנץ המשיך לכהן בממשלת בנט-לפיד כשר ביטחון ובנוסף לכך גם כסגן ראש הממשלה.
לקראת בחירות 2022 חברו כחול לבן של גנץ ותקווה חדשה של גדעון סער לרשימה מאוחדת בראשות גנץ. עם חבירת גדי אייזנקוט ומתן כהנא שונה שמה של הרשימה ל"מחנה הממלכתי". בבחירות קיבלה הרשימה 12 מנדטים.
בשלשת החודשים הראשונים של 2023 שמרה המחנה הממלכתי בסקרי מעריב על נתון ממוצע של 16 מנדטים. התעצמות המחאה הציבורית כנגד יוזמת הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו הביאה לקפיצת מדרגה משמעותית במצבה האלקטורלי של המפלגה שטיפסה לממוצע של 29 מנדטים, יותר מאשר הליכוד שעמדה באותה תקופה על ממוצע של 26. מצב העניינים הזה נשאר יציב עד ה-7 באוקטובר.
לא מפספסים הזדמנות לפספס
ההלם של השבת השחורה מחד, והצטרפותה של המחנה הממלכתי לממשלת החרום הלאומית שהוקמה כבר ב-11 באוקטובר, הביאו לשינוי מצב מהותי במפת המנדטים. כבר בסקר הראשון אחרי השבעה באוקטובר זינקה המחנה הממלכתי ל-41 מנדטים מול 19 בלבד לליכוד אבל בדיעבד מסתבר שזו היתה נקודת השיא שלה.
הישיבה בממשלת נתניהו לא הועילה למחנה הממלכתי ובשנת 2024 הלכו וירדו מספרי המנדטים שקיבלה המפלגה בסקרים מנתון ממוצע של 39 בחודש ינואר 2024 עד ל-29 בחודש מאי. למרות זאת מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר בסקרים נשמר עד יוני 2024 שבו פרשה מהקואליציה וממשלת החרום כשהיא עומדת על 24 מנדטים מול 21 לליכוד.
ירידת המדרגה המשמעותית של המפלגה התרחשה בשלהי אוגוסט 2024 כאשר מפלגתו של בנט צורפה לסקרים השבועיים שלנו. עובדה זו הורידה את המחנה הממלכתי מנתון ממוצע של 21 מנדטים לכדי 13 בלבד בדצמבר 2024
את שנת 2025 החלה המחנה הממלכתי עם ממוצע חודשי של 11 מנדטים שנחתך כמעט בחצי לכדי שישה בלבד בחודש יולי. באוגוסט ובספטמבר התנדנדה המפלגה מעל ומתחת לאחוז החסימה והחל מחודש אוקטובר האחרון היא אינה עוברת את אחוז החסימה באף אחד מהסקרים השבועיים של מעריב.
למצב זה יכולים להיות מספר הסברים: ראשית, בהיותה מפלגה הנשענת על קולות אנשי המרכז והימין הרך נמצאת כחול לבן במגרש שאליו שותפות לפחות עוד שלש מפלגות משמעותיות: יש עתיד, ישראל ביתנו ובחצי השנה האחרונה – ישר! של גדי אייזנקוט.
במצב עניינים שכזה ובהתחשב בעובדה שאין כמעט מעברי קולות בין המחנות הפוליטיים המרכזיים, מתחלקת עוגת המנדטים האופוזיציונית באופן כזה שבו כל אחת מהמפלגות בגוש עשויה להחלש באופן "טבעי".
שנית, בני גנץ נתפס בעיני חלקים לא קטנים בציבור כמי שלא מפיק את הלקחים המתבקשים מהתנסויות קודמות שלו בחבירה לבנימין נתניהו. בפעם הראשונה הצטרף בני גנץ לממשלת אחדות בראשות נתניהו בשנת 2020 בתקופת מגיפת הקורונה. הסכם הרוטציה שנחתם בין הצדדים לפיו נתניהו ראשון וגנץ אחריו כשהוא נושא את התואר "ראש הממשלה החליפי" הופר תוך מספר חודשים כשנתניהו לא העביר תקציב ופיזר את הכנסת.
בפעם השנייה חברה המחנה הממלכתי לממשלת חירום מיד לאחר ה-7 באוקטובר ופרשה ממנה באפריל 2024 לאחר שגנץ ואייזנקוט הגיעו למסקנה שנתניהו לא מקיים את ההבנות ביניהם. על רקע זה יש מי שיפרשו את קריאתו הנוכחית של גנץ לשבירת החרם על נתניהו כאמירה שמנותקת מהמציאות.
האם המסר הזה יצליח להגדיל את בסיס התמיכה של בני גנץ אל מעבר לאחוז החסימה. על פניו קשה להניח שכן אבל כמו שאמרנו בפתיח, בפוליטיקה הישראלית Never Say Never.
התרעות פיקוד העורף