המשטר באיראן רופף מאי פעם, אולם כוחו עדיין עצום | יאיר מרטון

מרחב הפעולה של ישראל וארצות הברית צריך להיות מחושב לפי הערכת מציאות ולא לפי תקוות להפיכה מהירה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עלי חמינאי
עלי חמינאי | צילום: רויטרס
2
גלריה

היקף המאבק הזה רחב מאוד: עשרות ערים ברחבי המדינה מעורבות בו, והעימות עם כוחות הביטחון, שכולל אלפי מפגינים הרוגים, מגיע לרמות אלימות שמזכירות את גל המחאות ב־2022, שלא הובילו בסופו של דבר לשינוי מהותי. ועכשיו נשאלת השאלה, האם המשטר עומד ליפול?

בהערכה ריאלית, אף על פי שהמשטר נחלש בצורה חסרת תקדים, הוא עדיין מחזיק בכלים מרכזיים לשימור כוחו – משמרות המהפכה והמשטרה הפוליטית, מערכת משפט נוקשה ורשת של תומכים קשוחים. התמיכה הציבורית במחאה היא רחבה, אך ללא הנהגה מאוחדת וברורה קשה לתאר הפיכה של ממש, כמו זו שהייתה בזירות אחרות בעולם. אין עדויות לתמיכה בקרב כוחות הביטחון במחאה באופן שעשוי להביא לקרע עמוק מספיק שיגרור את נפילת המשטר.

עלי חמינאי
עלי חמינאי | צילום: רויטרס

בעניין התערבות אמריקאית אפשרית, הנשיא טראמפ הבהיר כי ארצות הברית שוקלת תגובות – מסנקציות כבדות, דרך תמיכה במפגינים ועד פעילות צבאית – אך גם הדגיש שהיא איננה מחפשת מלחמה כוללת. בפועל, לחידוש העימות יכול להיות מחיר כבד: כל מתקפה אמריקאית נרחבת עשויה לחזק את נאמנותם של רבים באיראן למדינתם ולהעצים את המשטר הקיים במקום להחלישו.

בנושא תקיפה אפשרית של איראן את ישראל, במקרה שהמשבר יחריף, המשטר האיראני עשוי לנסות לאחד את הציבור סביב אויב חיצוני. זהו מנגנון מוכר בפוליטיקה של משברי משטר. עם זאת, המצב הפנימי המורכב והפגיעה הקשה בתשתיות באיראן במהלך עימותים קודמים מקשים על יכולתו של המשטר לצאת למתקפה כוללת על ישראל. מבחינתנו, נשקף סיכון מוגבר של פעולות דרך סוכני שטח – כולל חיזבאללה בדרום לבנון והחות’ים באזור ים סוף – אך מתקפה ישירה מסיבית של משטר שמאבד בסיס ולגיטימציה פחות סבירה כרגע.

שינויים שלטוניים באיראן עשויים להשפיע על האזור כולו. אם תתרחש כאן היסטוריה, ותצלח הפיכה שתוביל לשלטון ליברלי יותר, המחויב לפתרונות דיפלומטיים, הדבר ישנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון. מדינה איראנית שתומכת פחות בטרור תחליש משמעותית את חיזבאללה וגורמי טרור שיעיים אחרים, תפחית את המתח סביב נושא הגרעין ותשחרר משאבים להתמודדות עם אתגרים פנים־מדינתיים. בנוסף, השפעה רצינית תורגש על קטאר, שמגשרת בזירה האזורית. החות’ים ייתקלו במצב כזה בירידה בתמיכה הישירה בהם, מה שעשוי לשפר את היציבות באזור המפרץ, עד ים סוף.

שינוי יסודי באיראן ישפיע עמוקות על העולם השיעי. בעוד חלק ממנו יתמוך במהלכים רפורמיים, אחרים עלולים להתנגד לשינויים שיחלישו מוסדות דתיים. ייתכן שחיזוק של מדינות שיעיות פרגמטיות, כעיראק ובחריין, יוביל ליציבות יחסית, אך אולי גם להתמודדות עם משברי זהות פנימיים.

איראן ניצבת בצומת מסוכן: המשטר בה רופף מאי פעם, אולם כוחו עדיין עצום. מרחב הפעולה של ישראל וארצות הברית צריך להיות מחושב לפי הערכת מציאות ולא לפי תקוות להפיכה מהירה. המשבר האיראני הוא מבחן לדור של מנהיגים והוא בוחן את יסודות היציבות במזרח התיכון כולו.

תגיות:
איראן
/
משבר כלכלי
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף